לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת במדבר
סוף מעשה במחשבה תחילה
הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
לקט מביאור
אלשיך לתורה – פרשת במדבר
א,א: וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה
בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד: אלשיך: "למה הודיענו מקום האמירה,
מה שלא עשה כן בזולת מקום זה? ... כי לְמה שבמעמד הר סיני באה להם ההשפעה שלא
בהדרגה .. שלא עצרו כוח גויותם לסבול קדושה כל כך גדולה ... עתה ... הביא להם
השפעתו הגדולה הזאת בהדרגה וחילק הדבר לשלוש מדרגות ... וראשונה התחיל לקדשם
במעשה המשכן, וסביב למשכן מחנה לוויה, ועד שנים עשר מיל מחנה ישראל בארבעה
דגלים". ציון המקום נועד להביא קדושה בהדרגה ובנחת.
א,מה: וַיִּהְיוּ כָּל-פְּקוּדֵי
בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְבֵית אֲבֹתָם, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא
צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל: פסוק זה נראה מיותר, שהרי כבר נאמר שהפקודים הם מבן
20 שנה ומעלה, והיה מספיק רק הפסוק שלאחריו המסכם את מספרם: וַיִּהְיוּ,
כָּל-הַפְּקֻדִים--שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף, וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים; וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת,
וַחֲמִשִּׁים? אלשיך: "שבמניין זה נאמר 'לבית אבותם', מה שאין כן בכל
הפעמים שנימנו". הייחוס לבית אבותם הוא כללי וגורף לכל השבטים.
ב,ג: וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה,
דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם: מדוע 'והחונים' עם וו החיבור?
אלשיך: "פן יאמר יהודה גדול אנוכי כי אני ראשון לכולם, רק כאילו האחרים
קדמהוהו, ובתוספת וו – כאילו הוא נוסף עליהם". מעניין, כוחה של האות
וו.
ג,א: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן,
וּמֹשֶׁה: אלשיך: "למה כלל את משה, ואחר כך לא הזכיר (אלא) רק בני אהרן
לבד? ... השווה אותם (את בני אהרן) ה' למשה ולאהרן ... כי אז היו
חשובים כהם לעלות אל ה'". כבוד הבנים נובע מקרבת אבותיהם לה'.
שבת שלום, שבת של השפעת ה' עלינו
בהדרגה אפשרית, ייחוס אבות, ענווה, קרבה לה', אורן.