עיונים לשוניים - שבת הגדול
נכתב על ידי איתיאל, 2/4/2020
שבת הגדול
השבת לפני פסח מכונה בשם "שבת הגדול". ניתנו כמה טעמים לכינוי זה:
א. שנעשה בו נס גדול, שמיום זה החלו בנ"י לשמור את קרבן הפסח בבתיהם על אפם וחמתם של המצרים, ולא יכלו להזיק להם. הפוסקים הביאו כמה הסברים מדוע מציינים דווקא את השבת ולא את יום העשור לחודש ניסן.
ב. שביום זה קיימו ישראל לראשונה מצווה, והרי הם כגדול המחוייב במצוות, ולא כקטן הפטור מהם.
ג. מפני שנאמרים בו (לפחות במסורת אשכנז) פיוטים ארוכים על דיני הפסח, וגם משמיעים בו דרשה ארוכה בהלכות החג, לכן נראה בעיני האנשים השוהים שעות ארוכות בבית הכנסת כיום ארוך וגדול.
ד. כדי לציין שאחריו יבוא "שבת הקטן" - הוא יום טוב של פסח. למסורת חז"ל הפסוק על העומר "וספרתם לכם ממחרת השבת" אינו מציין ליום ראשון, מוצאי שבת בראשית, כהסבר הצדוקים, אלא ממחרת שביתת יום טוב, באיזה יום שיחול בשבוע. לכן קוראים לשבת זו "שבת הגדול" - היא שבת בראשית, ולעומתה "שבת הקטן" - יום טוב של פסח.
ד. מפני שמפטירים בה הפטרת "וערבה" המסיימת במילים "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול ".
על כל הסברים אלו יש להקשות לשונית:
לפי הכללים, תואר מתנהג בהקבלה מוחלטת לשם העצם אותו הוא מתאר: אותו מין, מספר ויידוע (לתלמידים אני מסביר שהתואר הוא כפיל שלו).
אם כן, התואר "גדול" הוא זכר. האם "שבת" היא זכר או נקבה?
כלל אצבע יסודי אומר שמילה המסתיימת באותיות ה' או ת' היא נקבה. אך כאן יש הטעיה: הכלל תקף רק כשאותיות אלה הן מוספיות, ולא כשהן שורשיות (זו התשובה לשאלה הראשונה ששואלים מורים ללשון: האם "צומת" היא זכר או נקבה?).
כאן במילה "שבת" - הת"ו שורשית. לכן אין ראיה.
בתורה מצאנו שבת מוטית גם כזכר וגם כנקבה. גם בתפילות השבת, אצל עדות רבות מקובל לומר בתפילת הלילה "וינוחו בה", בתפילת השחר "וינוחו בו" ובתפילת מנחה "וינוחו בם" (ויש בזה הסברים קבליים).
ניתן להסביר ששבת היא נקבה והתיאורים בזכר נסובים על הנסמך (החסר): יום השבת.
בכל אופן, לא פשוט לומר ששבת היא זכר.
עניין נוסף הוא היידוע. אם התואר מיודע - "הגדול", כך צריך להיות גם שם עצם. כלומר: צריך להיות או "השבת הגדול", או "שבת גדול".
אגב, הלצה בעניין זה מעלה תמיהה על השם "מגרש הרוסים" - הרי יש להתאים את התואר לשם במספר ולומר או "מגרש הרוס" או "מגרשים הרוסים"😉
אני מבקש לתת הסבר אחר ששמעתי מאת סבי שליט"א, המתרץ את כל הקשיים:
המילה "הגדול" אינה תואר לשבת, אלא סמיכות. הגדול - הכוונה לגדול העיר, הוא הרב. שבת זו שייכת באופן מיוחד לרב, שיש לו תפקיד מיוחד בה - לתת דרשה חשובה בענייני הפסח. בסמיכות אין צורך להתאמה בין הנסמך לסומך. אם כן פירוש הביטוי הוא: שבת של הגדול.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
