אם חל בשבת מתחילין כאן:

יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בֶָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.

בחול מתחילין כאן:

אֵלֶּה מועֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קדֶשׁ, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אתָם בְּמועֲדָם: 

ליל שימורים הוא ליי' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליי שימורים לכל בני ישראל לדורותם.

סַבְרִי מָרָנָן: עונים: לְחַיִּים

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ מִכָּל עָם. וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשוֹן. בָּחַר בָּנוּ וַיְגַדְּלֵנוּ. ורָצָה בָנוּ וַיְפַאֲרֵנוּ:

תְּרוּמָה הִבְדִּילָנוּ‏ מִכָּל גוי. אֶרֶץ חֶמְדָּה הִנְחִיל אוֹתָנוּ. קִדַּשׁ אֶת שְׁמוֹ בָּעוֹלָם. בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשוּ רְצוֹנוֹ. גְּבוּרוֹת רבות עָשָׂה לְמַעֲנֵהוּ וְאֵין חֵקֶר לְנִפְלְאוֹתָיו:

עֲדַת קְדוֹשִׁים אוֹתָנוּ קָרָא. כֶּרֶם חֶמְדָּה נְטַע‏ שַׁעֲשֻׁעִים וַיִּקְרָאֵם סְגוּלָה לִשְׁמוֹ.

רֵאשִׁית לְקָחָם מִכָּל גּוֹיֵי הָאֲומות. שֶׁהֵם מְשׁוּלִים כצְבָא מָרוֹם. וּמְכוֹונִים כְּכוֹכְבֵי הרָקִיעַ.  היו עֶלְיוֹנִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל וְנִכְבָּדִים עַל כָּל הָאֻמּוֹת. זִיו פְּנֵיהֶם כְּזוהר הַשֶּׁמֶש. וּמַרְאֵה דְמוּתָם כְּמַלְאֲכֵי השָׁרֵת: לָהֶם יִרְאוּ מְלָכִים וְקָמוּ שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ. לְמַעַן יי צְבָאוֹת אֲשֶׁר בָּם בָּחַר:

למען יי אשר נאמן. קדוש ישראל כי בם בחר. כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרךְ יי:

וַיְקַדְּשֵנוּ קְדֻשַּׁת עוֹלָם וּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל עָלֵינוּ קָרָא. קָרָא אוֹתָנוּ עֵדָה לִשְׁמוֹ. סְגֻלָּה וְנַחֲלָה מִימוֹת עוֹלָם: וַיְקָרְבֵנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וַיַּגִּישֵׁנוּ לִפְנֵי חוֹרֵב: וַיּוֹרִישֵׁנוּ דִּבְרֵי חַיִּים כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע הֲדָרוֹ:

וַיַּעַשׂ לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת. וַיִּגְאָלֵנוּ מִכף אוֹיֵב:

וַיתֵּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת- שבתות למנוחה ו) ‏ מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן: (בשבת- את יום השבת הזה)  אֶת יוֹם חג המצות הזה. את יום טוב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן חֵירוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה מקרא קודש זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

וַיִּבְחַר בּוֹ בַּיּוֹם הַזֶּה מִכָּל הַיָּמִים וַיִּרְצֶה בוֹ וַיְקַדְּשֵׁהוּ מִכָּל הַזְּמַנִּים. לִהְיוֹת מְהַלְּלִים אותו עַל כל פִּלְאֵי מַעֲשָׂיו לִהְיוֹת מַזְכִּירִין אוֹתוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:

לְהוֹדִיעַ כִּי בוֹ הוֹצִיא אֶת עֲבָדָיו מִכּוּר הַבַּרְזֶל אוֹתָנוּ מִלֵּט. לְהוֹדִיעַ כִּי בוֹ עָשָׂה יי אלהינו נְקָמוֹת גדולות בְּאֹיְבֵיהֶם. וּבוֹ שקַע‏ שונאיהם בַּיָּם.

לְהוֹדִיעַ כִּי בוֹ עָשָׂה יי אֱלֹהֵינוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת לִבְנֵי יְדִידָיו:

בָּרוּך אַתָּה יי מְקַדֵּשׁ (בשבת-השבת ו)  יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

במוצאי שבת מוסיפין:

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, וּבין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְהִקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה.

שותה רוב כוס היין בהסבה.