פרשת ויקרא - פרשת המקדש

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

מנחת עני – קרבן מועט ועשייה מרובה

חכמינו ז"ל מאירים את עניין מנחת עני מהיבטים שונים, אומרים חז"ל "מה נשתנית מנחה [של עני] שנאמר בה חמשה מיני טיגון הללו? - משל למלך בשר ודם, שעשה לו אוהבו סעודה, ויודע בו שהוא עני, אמר לו: עשה לי מהן חמשה מיני טיגון, כדי שאהנה ממך". הווה אומר, קרבן מנחה - קרבן דל הוא, אך הרבה עמל ועשייה מושקעים במעט שמביא העני, והרבה אהבה וחיבה יש בהקרבת קרבן זה לפני ה'!

עוד מצינו בויקרא רבה (ג, ה) דברי הערכה לקרבנה של אשה עניה: "מעשה באשה אחת שהביאה קומץ של סולת, והיה כהן מבזה עליה, ואמר: ראו מה הן מקריבות! מה בזה לאכול! מה בזה להקריב! נראה לכהן בחלום: אל תבזה עליה! כאילו נפשה הקריבה!" נמצא, שלא הכמות היא הקובעת, גם לא ריבוי ההנאה והאכילה מן הקרבן, אלא האהבה הגדולה הבאה לידי ביטוי בקרבן זה.

מתברר, שסביב קרבן עני מתקיימת במקדש תכונה רבה. כך עולה מדברי חז"ל בספרא ויקרא (דבורא דנדבה פרשה ט, וכן בויקרא רבה ג): "'והביאה אל בני אהרן הכהנים' - אפילו הן רבואות! וכן הוא אומר: 'ברוב עם הדרת מלך'", ומבואר בראשונים שם, שאפילו הכהנים מונים רבואות, כולם עוסקים בה [במנחה] במה שיכולים להתעסק: במדידת העשרון, ביציקת השמן, בבלילה, בנתינת הלבונה, בקמיצה, במתן כלי, במליחה, בליקוט הלבונה, בהילוך ובהקטרה, כל אחד עושה מלאכתו, והשמיענו כאן כדי שלא יתבזה עליהם קרבן המנחה, ויאמרו: לקרבן מועט כזה - למה יצטרך לריבוי אנשים". (פירוש הראב"ד לתורת כהנים).

אכילת מנחה בקדושה ובטהרה בעזרה

עוד מתברר, שגם אכילת קרבן מועט זה יש בה הלכות לרוב, ועיקרן, שאכילת המנחות מתקיימת על ידי הכהנים בקדושה ובטהרה בעזרה. זה לשון הרמב"ם בפירוש המשנה לזבחים ו, ב: "אמר [הפסוק] במנחה: 'והנותרת מן המנחה - לאהרן ולבניו - קדש קדשים!' לפיכך... אינה נאכלת אלא בתוך העזרה. ואינה נאכלת אלא לזכרים בלבד, וביום ההקרבה, ועד חצות הלילה הסמוך לו", הרי לנו עוד יתרון וחביבות של מנחת העני על פני קרבנות אחרים, שהכהנים אוכלים אותה בעזרה המקודשת בקדושה יתירה.

שבת שלום