לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת כי תשא
לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת כי תשא
לא,יז: וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ: מהו 'וינפש'? אלשיך: "ויתן נפש לעולם לקיימו, וזהו 'וינפש', שהעולם נזכר באמרו 'ברית עולם', קנה נפש, והוא משמעות 'וינפש' – כי מה שבשבת בא לכם נפש יתרה, שהיא ביני וביניכם". שבת היא נפשית רק ליהודי, ולכן אולי שביתת גוי בשבת אסורה, ולמעשה אינה אפשרית.
לב,ה: וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר, חַג לַיהוָה מָחָר: כיצד נכשל אהרן בחטא העגל? אלשיך: "לא גער בם פן ימיתוהו ולא תהיה להם תקומה, רק חשב אהרן להאריך הזמן ... 'ויבן מזבח לפני' – הוא לבדו למען יתאחר ולא יגמור מבעוד יום". אפשר להבין שהיה אנוס ('פן ימיתוהו'), ודאג שהעם יומת.
לב,ח: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל: מדוע 'אלוהיך' ולא אלוהינו'? אלשיך: "כנגד מאמר 'אנוכי ה' אלוהיך'". גם במרדם היו צדיקים...
לג,ד-ה: וְלֹא-שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ, עָלָיו. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף--רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ, וְכִלִּיתִיךָ; וְעַתָּה, הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ: מה הכוונה ב'וְלֹא-שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ, עָלָיו', ואם לא שתו עדיים, כיצד יכלו להורידומעליהם? אלשיך: "ה'עם' (הערב רב) הנזכר 'לא שתו איש עדיו עליו' – כי לא שבו בתשובה שלמה ... מה שאין כן אשר בשם 'ישראל' יכונו - כי עדיין עדיים עליהם". לפי אלשיך יש 'עם' ויש 'בני'. אבחנה מעניינת.
לג,יד-טו: פָּנַי יֵלֵכוּ, וַהֲנִחֹתִי לָךְ. וַיֹּאמֶר, אֵלָיו: אִם-אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים, אַל-תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה: מדוע משה דורש שוב שפני ה' יילכו, הרי ה' הבטיח שפניו יילכו? אלשיך: "'פני ילכו' – שאלך בעצמי אך לא עם ישראל, רק 'והניחותי לך' – שהוא לך לבד ... אם אין פניך הולכים – אל תעלנו' – לשון רבים, כלומר עם כולנו תלך ולא עמי לבד". משה דרש שפני ה' יילכו עם כל העם, ולא על ידי זולתו.
לד,א: פְּסָל-לְךָ שְׁנֵי-לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים; וְכָתַבְתִּי, עַל-הַלֻּחֹת, אֶת-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר הָיוּ עַל-הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ: האם הדברים הכתובים בלוחות השניים הם בדיוק אותם הדברים שנכתבו בלוחות הראשונים? אלשיך: "מה שאכתוב אינו מה שהוא עתה בשברי הלוחות, אף שהיו שם כל האותיות חקוקות ורשומות, אלא מה שהיו מתחילה בראשונות אשר שברת, ולא במה שאחר השיבור, והוא כי בראשונות הייתה רוחניות גדולה באותיותיהן, ואותו הרוחניות הוא מה שפרח ונסתלק ... כך אכתבם באופן שלא חסרו מהראשונות". לפי האלשיך כל אותיות הלוחות הראשונים נמצאות גם בלוחות השניות (צריך בדיקה...) אלא שרוח הדברים של הראשונות נמצאות גם בשניות, הן בתוכן והן ברוחניות. מעניין מאד.
לד,כז-כח: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתָב-לְךָ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה ... וַיִּכְתֹּב עַל-הַלֻּחֹת, אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית: מדוע אמר ה' למשה לכתוב את הלוחות, והרי ה' הבטיח כי הוא יכתוב בעצמו ('וכתבתי על הלוחות .. אשר שברת; לד,א)? אלשיך: "כי ארצה לזכותך בדבר הגדול הזה". ה' שינה את דעתו כדי לזכות אדם במצווה חשובה. מעניין.
שבת שלום, שנזכה בה לנפשיות השבת, לדאוג לעם (למשל איך להצילו ממגיפת הקורונה), לדבר ברוח התורה אף בכעסנו, לשוב בתשובה שלמה, לדאוג לציבור כולו, לסדר דברינו באותיות התורה – אף בסדר אחר, ולזכות במצוות גדולות וחשובות, אורן.