לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת וארא

ו,יד: אֵלֶּה, רָאשֵׁי בֵית-אֲבֹתָם: אלשיך: "מה עניין התייחס שלושת השבטים האלה פה (ראובן, שמעון, לוי), וגם לא את השאר? ... והזכיר כל הראוי לִקָרֵא ראש לכל דבר שבקדושה .. ועל כן השמיט בני משה ומנה נין ונכד של אהרן". מי שנזכר הוא ראש לקדושה. אחרי לוי, כבר אין משתווה אליהם.

ז,א: וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, יִהְיֶה נְבִיאֶךָ: אלשיך: "למה שינה באמרו 'נביאך', ולא אמר 'יהיה לך לפה' כאומרו למעלה? ...אין עתה כבראשונה, שאתה (משה) היית שלוחי ונביאי, ואהרן היה לך לפה בלבד, על בלתי היותך ממהר לדבר ..., עתה, כי הנה נתתיך אלוהים לפרעה, כי אתה תהיה משלח את אהרן, ואהרן יהיה שלוחך נביאך, כאשר הנביא הוא שליח ה'". משה השתדרג לדרגה של של אלוהים וממנה שליחים – נביאים.

ז,ז: וּמֹשֶׁה, בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה, וְאַהֲרֹן, בֶּן-שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה--בְּדַבְּרָם, אֶל-פַּרְעֹה: אלשיך: "אמרו מנין שנות משה ואהרן, מה עניינם פה? ... שמא תאמר מה ראה יתברך להחזיק טובה לאהרן, שלא הקפיד והיה באחדות עם משה, הרי היה יתרון למשה עליו במדרגת נבואתו ולמה יקפיד אהרן? לזה אמר (את גיל אהרן ומשה) ... להחזיק לאהרן טובה שלא הקפיד, עם היות שהוא ... שלוש שנים גדול ממנו". אצילותו של אהרן היא בפרגון למשה הצעיר ממנו.

ט,ג: הִנֵּה יַד-יְהוָה הוֹיָה, בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה: מדוע לא נעשו כל המכות על ידי ה' ישירות, ולא חלק על ידי משה וחלק על ידי אהרן? אלשיך: "רצה ה' להורות כי בְמַה שמַכֶּה החומריים (אנשים פשוטים) מַכֶּה השָׂר (פרעה), כי אין לפניו יתברך הפרש בין זה לזה, על כן האפר שהוכו בו העם נזרק למעלה עד המכֶה את השׂר". מכאן שאין הפרש מי המכֶּה.

ט,כד: וַיְהִי בָרָד--וְאֵשׁ, מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד: אלשיך: "על מה זה היה האש, אחר שעיקר הפועל היה בברד? ... רצה ה' להורות כי הברד ההוא לא היה טבעי, שהוא כי מים היורדים מלמעלה מתקררים ונקפים בקרירות האויר ונעשה ברד ... כי אדרבא האויר היה חם כאש, כי אם שמה' יתברך נתהווה על דרך נס ... ושמא תאמר כי אינה ראיה גמורה ... הנה ראיה יותר גדולה כי הנה 'והיה ברד ואש מתלקחת בתוך הברד'". הכל כדי להוכיח לפרעה שיד ה' בדבר ולא בדרך מקרה וטבע.