פרשת השבוע - מקץ
"וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת... וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִיקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב" (בראשית מא, לה-לו)
בפתרון חלומות פרעה, יוסף אינו מסתפק רק בפתרון של מה שהולך להיות בעתיד, אלא הוא חורג ממסגרת תפקידו, וגם מייעץ לפרעה מה עליו לעשות. הצעתו של יוסף היא לאסוף תבואה בשבע שנות השובע כדי להשתמש בה בשנות הרעב.
הרעיון הפיננסי של יוסף הוא לכאורה פשוט, הגיוני ונכון בסיטואציות כלכליות בחיים. יוסף אומר, אם יש לך שפע, אל תתפתה לחשוב שהוא יישאר תמיד, אל תרשה לעצמך לבזבז "כאילו אין מחר". קח את השפע ואת הברכה, ותנהל אותם נכון. זכור, ההצלחה היא נדנדה – פעם אתה למעלה ופעם למטה, פעם שפע ופעם מחסור. לכן, כשיש לך שפע, חסוך לזמנים קשים שיבואו. וכן גם להפך - בעת תקופה קשה אל תתייאש מתוך מחשבה שהכישלון ימשיך תמיד, רד מעט באיכות החיים שאליה התרגלת, ודע - עוד יבואו ימים טובים מאלה.
עצתו הכלכלית של יוסף רלוונטית גם בעולם הנפש. לכולנו יש מצבים בחיים שבהם אנו מרגישים "על הגובה", ההצלחה מאירה לנו פנים, והשפע הרב עלול לסנוור. אנחנו עלולים לטעות ולנכס לעצמנו את ההצלחה. הגאווה עלולה להשתלט עלינו. וכשהגאווה משתלטת, האדם עושה טעויות: הוא אינו מרגיש צורך להתפתח, והוא מזלזל בקשרים עם אחרים, וביום שהוא ייפול, הוא ימצא את עצמו "תקוע במקום", בודד, בלי יכולת להיעזר באחרים, בלי כלים להתמודד בעזרתם.
מצד שני, לכולנו יש גם את המצבים שאנו מרגישים "על הפנים", תחושת הכישלון מקיפה אותנו, לנגד עינינו עולות דווקא הדוגמאות למקרים שבהם ניסינו ולא הצלחנו, אנחנו משווים את עצמנו לאחרים ומרגישים פחותים מהם. הייאוש מתחיל להתגנב למחשבותינו, ואנו עלולים ליפול לדכדוך ולעצבות.
יוסף מלמד אותנו שצריך לפתח מבט שלם:
בשעות ה"טובות" שלנו עלינו לזכור גם את הרגעים הקשים, לא להתנהג בגאווה ולהבין שאנו בסך הכל בני אדם ובכך נתמלא בענווה.
כמו כן, בשעות ה"רעות" עלינו לזכור את הזמנים הטובים, לא להיכנס לייאוש ולדעת שעוד מעט יבואו רגעים אחרים, שמחים ויפים.
מבט שלם זה שומר את האדם משני האיומים הגדולים שניצבים כמכשולים לדרך חייו – מצד אחד הפיתוי להילכד בגאווה, ומצד שני הנטייה ליפול ברשת הייאוש.
אדם שרוכש לעצמו הסתכלות כזאת על החיים, יוכל להישאר נאמן לעצמיותו ולדרך חייו תמיד, ללא תלות בתנודות החיים והמציאות.
הרב זאב קרוב, מהספר: "פרשת חיים – להאיר את החיים עם פרשת השבוע"