נקודה שבועית פרשת השבוע "תולדות" ה'תש"פ
לא
פעם קורה שאדם ניצב מול משימה, הוא מתחיל אותה, הוא מלא באנרגיה ומוטיבציה לסיים
אותה ולהצליח בה על הצד הטוב ביותר ואז מגיעות כל מיני עכבות, מניעות, קשיים ולאט
לאט מתפשט בו הייאוש, יצר הרע משכנע אותו להפסיק, לחדול מביצוע המשימה וכמה קשה
לנו להמשיך עד תום העבודה.
יצחק
אבינו, האבא השני שלנו, התורה לא מרבה עליו סיפורים בהם הוא היה פעיל בפני עצמו,
אולם אחד הסיפורים הבודדים שיש אודותיו שמופיע בפרשתנו מלמד אותנו איך לא להתייאש.
איך להמשיך ולפעול למרות הכול.
"וכל הבארות
אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלישתים וימלאום עפר...וישב יצחק ויחפור
את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלישתים אחרי מות אברהם ויקרא להן
שמות כשמות אשר קרא להן אביו, ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים,
ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמור לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעסקו עימו,
ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שמונה, וייעתק משם ויחפור באר אחרת ולא
רבו עליה ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ" - יצחק ועבדיו חוזרים וחופרים מחדש את הבארות
שחפר אביו והפלישתים סתמו, וגם בכל פעם שרבו איתם רועי גרר על בארות, מהרצון למים
משלהם ובשקט עם השכנים, הם המשיכו לחפור את הבאר הבאה, עד שהגיעו גם למים חיים וגם
לבאר שלא רבו עליה והיה להם שקט.
יצחק
מלמד אותנו דבקות במשימה. כמה אסור להתייאש. איך עלינו לבצע את רצוננו עד הסוף גם
אם צריך לחזור על הפעולה שוב ושוב קשה עד כמה שתהיה.
הרב
קוק, באיגרת "להוסיף אומץ" כתב בדיוק על מצב שכזה של חפירת באר: "כשבני אדם חופרים באר עמוקה כדי להשיג מים חיים
בארץ צייה וצחיחה. הכורים מתייגעים... חלושי הנפש ודאי פורשים מן העבודה והולכים
להם באשר ילכו, אבל אלה הקשורים בקשרי נשמה עם החפץ של מגמת הבאר החיה שבעתיד, בייחוד
אלה שהאמונה חזקה היא בלבבם שהמים החיים מוכרחים סוף כל סוף להיות זורמים ממקום זה
והארץ הצמאה תהפך על ידם לגן עדן להחיות
עם רב...על כן אחי במרץ אדיר יותר בכוחות כבירים יותר נחדש את מפעלנו הגדול ובוא
נבוא עד התהום עד מוצא המים הצלולים והזכים ואז הכול יראו וינהרו".
שנזכה
ללמוד מיצחק אבינו ומאיגרת הרב קוק כיצד לברוח מהייאוש ולדבוק במטרה.
שבת
שלום ומבורך!
החוויה היהודית
לע"נ יעקב בובר,
שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות
ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.
לרפואת דב בן לובה.
עכבות,מניעות,קשיים,הבארות,דבקות
במשימה,להוסיף אומץ,מים חיים,בארץ צייה,צחיחה,תולדות,