עיונים לשוניים - פרשת וירא: יוקח, מצער
נכתב על ידי איתיאל, 15/11/2019
"יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם".
יוקח - בניין הופעל, סביל.
רש"י עומד על כך וכותב: יוקח נא - על ידי שליח. והקב"ה שילם לבניו על ידי שליח, שנאמר: וירם משה את ידו ויך את הסלע".
השימוש בסביל נועד:
* להתמקד בצד הסביל.
* להסתיר את עושה הפעולה. לדוגמה: רקטות נורו לעבר ישובי הדרום. הסתרה של המחבלים היורים.
* סגנון אקדמי, בו לא חשוב מי חקר, אלא מה נמצא.
***
יוקח - שורש לק"ח.
הל' נופלת על דרך חפ"נ, ובא דגש משלים בק'.
לק"ח הוא השורש היחיד מחוץ לחפ"נ וחפי"צ הנוהג כמנהגם.
***
"והִוא מִצְעָר".
מהלשון בפסוק משמע שזה לא סתם מידע על העיר (שהרי היא לפניהם ואין צורך לזיהוי נוסף, שנאמר - הנה נא העיר הזאת). אלא זהו נימוק לבקשה להצילה.
רש"י (וכן בתרגום יונתן): צעירה, שהתיישבה מקרוב, ולכן עוד לא מלאה סאת חובתה.
ראב"ע (וכן בתרגום אונקלוס): קטנה בגודלה, ולכן מדובר רק בחנינה קטנה ולא משמעותית.
הפירושים קרובים זה לזה (צעיר הוא קטן בשנים).
זו עוד דוגמה לחילופי עיצורים ממוצא לשון שווה: צע"ר-זע"ר.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)