"תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם..." כך כותב הנביא מיכה. מידתו של אברהם היא מידת החסד. כזה הוא אברהם. גומל חסדים ברמה הגבוהה ביותר. פרשת "וירא", פותחת בסיפור על אודות שלושת המלאכים שאברהם מחכה להם, ביום השלישי למילתו, כאשר חום שרבי באוויר וכשהוא רואה אותם הוא רץ אליהם, מכניסם לאוהלו ומיד טורח עבורם ודואג להם לאוכל, רחצה ושינה והכל בריצה. סיפור זה מעיד כמה גדול החסד אצל אברהם.

אולם בסיסו של החסד הזה אצל אברהם נובע מנקודה נוספת עליה כותבת המשנה בפרקי אבות: "כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו...עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו".

אישיותו של אברהם מורכבת משלושת היסודות האלה. אין לאברהם שום גינוני כבוד אלא להיפך ויותר מכך, הוא יחפש תמיד את הנקודה הטובה על מנת לראות טוב כדי להיטיב עם העולם והסביבה.

כראיה לכך אפשר לראות מהאירוע בפרשה בו ה' מבשר לו על הפיכת סדום בקרוב ואברהם באמת הגדולה שלו נכנס ממש למשא ומתן עם אלוקים, לכאורה כמו אחרון הקונים בשוק, וכל זאת על מנת להציל את העיר סדום אפילו אם יש בה רק עשר צדיקים. 

אנחנו צריכים להבין, סדום בתקופה ההיא היתה עיר גדולה מאוד, מבוססת, מרכז עירוני, ולאברהם גומל החסדים ונעים הטובה חשוב להתאמץ להציל אפילו בעבור מס' תושבים בודדים. הוא מתווכח אם ה' בכל ליבו כי הוא רואה לנגד עיניו טוב. הוא מסתכל על חצי הכוס המלאה. מבטו של אברהם הוא לחפש את החיובי ולאו דווקא למצוא בקלות את השלילי ומתוך כך להרוס. 

אברהם, בתחילת מסעו הרוחני הרס וניתץ פסלים ואלילים של עבודה זרה בעיר הולדתו, אבל עכשיו, כאבי האומה, כשליחו של ה' יש לו "תפקיד". יש בעיניו אחריות. הוא מחנך. הוא אבא. הוא רואה טוב, עכשיו הוא בונה ומחייה ולא הורס ומנתץ.

הענווה ושפלות רוח, הוא מחפש בתוך כל הרע של סדום את הטוב שבטח קיים בה גם אם הוא קטן ביותר וכל זה כדי להציל את כל העיר.

אבי האומה, אדם עצום, נפש שפלה ועין טובה מרכיבים אישיות מיוחדת שעלינו ללמוד ממנה, ולכולנו יש לאורך היום יום שלנו כל כך הרבה מצבים בהם אנו צריכים להרבות בעין טובה קודם כל. או אז השקפתנו ודרכנו באותה נקודה יהיו אחרות וטובות לגמרי.

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.

לרפואת דב בן לובה.