לקט מביאור האלשיך לתורה – פרשת לך לך

יב,א: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: מה המיוחד בארץ אליה מכוון ה' את אברם, ארץ ישראל? אלשיך: "איכותך מתעלה ומתקדש ומשתלם בזה, כי אין עצמותך בחוצה לארץ כעצמותך בארץ". אלשיך מייחס את קדושת הארץ כיונקת מקודשת כנפי השכינה.

יב,ט: וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה: לאן נסע אברם, לנגב, והלא הגיע להר המוריה? אלשיך: "'הנגבה' – הוא מקום הר המוריה, כי קדושתו באה ונוסעת לקראתו להקביל פניו ... לא אמר 'נגבה' כי אם גם ה"א בראש תיבה (מילה) לומר, מי היה נוסע? – הנגב עצמו". קצת 'מעופף'...

יב,יג: אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ--לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ: איך שרה תגרום לאברהם לחיות, מדוע דווקא 'בגללך'? אלשיך: "שעל ידי הצילך גופי, תזכי להציל גם נפשי, במה שלא יגעו בך, וזהו אומרו 'ייטב לי ... וחייתה נפשי'".

 יב,יג: אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ: מדוע אברהם סמך על המצרים וסיכן את אשתו? אלשיך: "אברם לא נתיירא רק מהמצריים, כי לא עלה בדעתו (ש)תילקח למלך ... (ואכן המצריים) לא עשו דבר ולא הכלימוה, אם לא שראו אותה שרי פרעה שעל ידי כך 'ותוקח', מה שלא עלה על לב אברם". עדיין הקושיה עומדת, מדוע אברם לא לקח בחשבון שיראוה שרי פרעה.

טז,ד-ה: וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ. וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ: אלשיך: "מה פשע אברהם בדבר שתמסור דין עליו? ... לא שאלת כי אם על עצמך (וַיֹּאמֶר אַבְרָם--הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; טו,ג), ונתנו לך ... על כן 'חמסי עליך וישפוט ה'' כי לא התפללת עלי, והיה מתקיים זרעך בי ... ולא הייתי באה להיבנות על ידי תת אותה (את הגר) לך, 'ואקל בעיניה', ויקרני עוון". טענתה של שרי חזקה, כי בתפילה עליה, אולי היה זרעו של אברהם ניתן לה, אך הוא לא התפלל על כך. מעניין, דווקא אברהם שהתפלל על סדום ועוד, לא התפלל על שרה אשתו.

יז,ח: וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת, עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם, לֵאלֹהִים: אלשיך: "מה היא קבלת האלוהות ('והייתי לך / להם לאלוהים')? – הכניסם לארץ ... שהוא שתקבלו אלוהותי, כי הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה". עצם ההסכמה לגור בארץ ישראל – היא קבלת ה' לאלוהים עלינו. מעניין.