אני לא מספיק טוב
אני לא מספיק טוב. זאת אומרת, למדתי, אבל אני מרגיש שאין לי מומחיות בזה, הרי היום כל אחד יכול ללמוד ולהוציא הסמכה.
זו עובדה שאני פשוט לא מספיק יודע. התעודה אמנם מעידה על ידע אבל אני מרגיש שאני לא מספיק יודע.
בתואר שני צילמתי תמונות מיקרוסקופיה מעולות. המנחה שלי לתואר אמרה שהן לא מספיק טובות למאמר ואני ממש לקחתי את זה קשה.
התמונות שפורסמו אז במאמרים לא הגיעו לקרסוליים של התמונות שלי, ובכל זאת, אני לא מספיק טוב?!
זה הכאיב לי.
הייתי אז בתחילת דרכי בעולם האימון וההתפתחות אישית.
הכאב הביא אותי להתבוננות וגיליתי שאני מספר לעצמי סיפור שלא קרה. התמונות הן לא אני. נתתי לסיטואציה משמעות שלילית שאיננה נכונה.
אבל אם אני השתכנעתי שאני לא מספיק טוב,
למה שהבוס יחשוב אחרת?
למה שהיא תחשוב שאני מספיק טוב עבורה?
למה שאני אעז להצליח?
אז נניח וזה שקר שאני לא מספיק טוב, האם אוכל להוכיח שאני מספיק טוב?
מסתבר שכן. יש לי גם עדויות מקצועיות.
את מה שאני יודע אני כן עושה טוב. לפעמים יותר טוב מחכמים ומנוסים ממני... יש דברים שאני מאד טוב בהם.
אז במחשבה מחודשת אני יודע שיש דברים שאני מאד טוב בהם. מצאתי איך אני כן טוב.
אני בלמידה מתמדת.
אני משתפר כל הזמן כמו הרמז בשופר.
אני נעשה טוב מיום ליום, אני מגלה איך אני כן מספיק טוב.
לא בשמיים היא ולא מעבר לים. זה במחשבות שלי. זה מה שאני אומר לעצמי, קרוב ללב. קלות התשובה.
מה המחשבה המחודשת שלך על עצמך?
איזו מחשבה תקדם אותך בשנה הבאה עלינו לטובה?
-----
הפרשה מכוונת לי – הקשבה של מכוון לפרשת "ניצבים".
