זכה בהגרלה בזכות התלמיד חכם

בשעת לילה מאוחרת, ישב משה בכורסת העור הנוחה שבסלון ביתו ושקע בקריאת עיתון. לפתע צדה את עיניו מודעה ובה כתוב בגדול: "הגרלת החיים! 50 מליון שקלים!". משה המשיך לדפדף הלאה ולפתע עצר. הרי כבר כמה שנים שהוא ממלא מפעם לפעם כרטיסי הגרלה על סכומים פעוטים בהרבה. אף פעם לא זכה... "אך הגרלה על 50 מליון! זו כבר הגרלה מרעישה ששווה להשקיע בה" חשב לעצמו משה. מיד הציץ שוב בהודעה, ראה למי לפנות ומיהר להעביר את הכסף ולהשתתף בהגרלה הגדולה.

כל הלילה הרהר בזכייה הגדולה והחליט כי הפעם עליו לעשות מעשה. לאחר תפילת שחרית טובה, ניגש לחברו יוסי שהיה תלמיד חכם וביקש ממנו בזו הלשון: "ר' יוסי יקירי, אתמול נכנסתי להגרלה גדולה על סך של 50 מליון שקלים. אני מבקש ממך לעזור לי וכמובן שאתן לך בתמורה סכום הגון באם אזכה". "וכי כיצד אדם כמוני יכול לעזור לך?" תמה יוסי על חברו משה. "שמע," ענה משה, "אין זה סוד שאתה תלמיד חכם וירא שמים הרבה יותר ממני. אתה לומד תורה המון שעות ביום וניכר שמעשיך רצויים ואהובים לפני הקב"ה. מבקש אני ממך שתואיל נא להתפלל שאזכה בסכום גדול זה, ובאם אזכה אחלוק לך מכספי סכום נאה"

יוסי שמע את הדברים, ואם בתחילה ניסה להתנגד משה היסה אותו ולבסוף הסכים. השניים לחצו יד ומשה נראה מרוצה ביותר.

כעבור שבוע צלצל הנייד של משה. "זכית ב-5 מליון שקלים בהגרלה הגדולה!" קרא הקול מהעבר השני. משה שמע אך מיד שאל: "הרי ההגרלה היתה על 50 מליון? האין טעות בידך?!" "מה פתאום!" צחק האיש. "אנחנו פרסמנו שיחולקו 50 מליון שקלים, לא שכל זוכה יקבל 50 מליון!"

למחרת פנה ר' יוסי למשה: "נו, יש תוצאות?" "בוודאי" השיב משה "אבל זכיתי רק ב-5 מליון שקלים" ענה באכזבת מה. "איזו צרה!" השיב יוסי בצחוק לחברו, "עכשיו אני מחכה לקבל את חלקי מהסכום היפה". כאן נכונה לר' יוסי הפתעה. משה היישיר מבט לעבר חברו וענה לו: "תראה, כל שבוע יש הגרלה על סכום שכזה. מעולם לא ביקשתי ממך שתתפלל להצלחתי. כאן עשיתי זאת משום שחשבתי שמדובר בסכום הגבוה בהרבה ממה שזכיתי בו. לדעתי היה כאן מקח טעות ולכן איני חייב לך דבר"

האם משה צודק? או שמא הוא מחוייב לתת ליוסי חלק מסכום הזכיה הגם שלא מדובר ב-50 מליון שקל שחשב שיזכה בו?

תשובת הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל:

הדבר פשוט וברור שאם היה יודע שעקב תפילת התלמיד חכם יזכה בארבעה וחצי מיליון, גם אז היה מסכים לתת לו את המעשר. ומה שמוכיח שעבור חמישה מיליון לא היה נותן לו את המעשר, וראיה לכך שהרי כל שבוע ישנה זכייה של חמישה מיליון ולא ביקש, שקר הוא דובר! ואם הוא מתעקש, שישבע שכך הם הדברים וכל עוד לא נשבע לא נאמן לומר שעבור חמישה מיליון לא היה נותן את המעשר. ומה שכל שבוע הוא לא מבקש, הוא בגלל שלא עלה על דעתו, ועכשיו עקב ההגרלה המיוחדת שהפרס הוא 50 מיליון עלה על דעתו להתפלל.

לסיכום : הוא חייב לתת את הנדר אשר נדר למתפלל.

(על פי הספר קב ונקי, סימן שיד, עמ' רפז)