המונח כשרות ביהדות, כאשר מדובר במזון, בא להגדיר מערכת כללים שעל פיהם נקבע האם המזון שבא אל פינו הוא כשר ואם לאו.

מערכת כללים זו מגדירה מהן הבהמות המותרות לאכילה וכיצד צריך להתבצע תהליך השחיטה שלהן, מהם העופות והדגים המותרים למאכל ומתי ניתן לאכול מפרי העץ או מתנובת הדגן.

מול הכללים השונים, יש 4 יתרונות עיקריים לשמירה על כשרות.

רוחניות

על פי התורה, מזון שאינו כשר משפיע על הנשמה ופוגע ביכולתה להתחבר לרוחניות. רק כאשר חוזר האדם לאכול מזון כשר, מתוקנת הפגיעה.

לימוד שליטה עצמית

שמירה על איסורי הכשרות מלמדת את האדם ועוזרת לו לפתח את השליטה העצמית שלו, את המודעות ואת יכולת דחיית הסיפוקים שלו גם בתחומים נוספים בחייו.

איסור אכילת בשר וחלב יחד הוא איסור כזה, שכן גם אם רעבונו של אדם גובר עליו, חל עליו האיסור לאכול חלב במשך שש שעות לאחר אכילת בשר.

שמירה על בריאות

כללי הכשרות והאיסורים השונים הנובעים מהם נועדו גם לשמור על בריאותו של האדם.

הבדיקה שעורך מפקח כשרות נועדה לוודא שאיברי החיה אינם נגועים בדלקות וייבוש דם החיה באמצעות השריית הבשר במלח גס לשעה נועד לוודא שהחיידקים שבדם החיה אינם מועברים לבני האדם. לכן רכיכות כגון צדפות או סרטנים או פירות ים אחרים ובשר החזיר אסורים לאכילה בגלל המחלות שהם נושאים.

כמו כן, איסור אכילת בשר וחלב בעת ובעונה אחת, מטרתו למנוע הפרעה לעיכול, מאחר ומאכלי בשר מתעכלים באיטיות רבה יותר מאשר מאכלי חלב וכן למנוע דלקות וזיהומים במערכת העיכול שנגרמים כתוצאה מהחמצת החלב שנאכל אחרי בשר ואינו מתעכל.

בדיקה של מרכיבי המזון ותהליך הייצור שלו על ידי מפקח כשרות שעבר קורס משגיחי כשרות מוודאת שהמזון שאנו אוכלים בריא ונקי יותר.

 שמירה על המסורת

שמירה על הכשרות היא שמירה על מסורת של בית יהודי, במיוחד לאור העובדה שמרבית חגי ישראל כרוכים בסעודות ובהכנת מזון.

שמירה על דרך ארץ

באמצעות כללי הכשרות האוסרים על אכילת "גדי בחלב אמו", כלומר איסור על אכילת צאצא שנשחט לאחר אימו והאיסור על אכילת איבר שהוסר מחיה בעודה בחיים מלמדים שאין להיות אכזריים – לא כלפי בעלי חיים ועל אחת כמה וכמה כלפי אחינו בני האדם. גם השחיטה על פי כללי הכשרות צריכה להיעשות באופן שיגרום למותה המיידי של הבהמה, כדי למנוע כאב מיותר.

קרדיט תמונה: ריידאון שיווק דיגיטלי