"כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו" [בראשית,כ"א,ו]

יצחק נולד לאמו בת התשעים, ו-5 דורות לאחר מכן נולד משה ליוכבד בגיל מאה ושלושים... מאורעות אלה אינם בדרך הטבע, אולם בזמננו אין זה חזון נפרץ לשמוע על נשים שהרות ויולדות בשנות החמישים ולעתים אף השישים. טיפולי הפוריות שהתפתחו מאד, מאפשרים הריון בגיל מבוגר, ובפרט כאשר משתמשים בתרומת ביציות [באופן המותר הלכתית!] באמצעותן ניתן להרות גם בגיל הזקנה, תוך השלמה מלאכותית של הורמונים הנדרשים להתפתחות ההיריון.

כאשר הטיפול מותר הלכתית, וע"פ התנאים שקבעו לכך גדולי פוסקי זמננו, אין כל סיבה להימנע ממנו בשל הגיל [אלא אם בני הזוג אינם רואים עצמם מתאימים לכך]. משום כך, רווק מבוגר המחפש זיווגו אף לשם פריה ורביה, רשאי לקבל הצעות שידוך של בנות או נשים שהן בגיל שניתן להרות בו באמצעות טיפול וע"פ חוות דעת רפואית [וכדאי להתייעץ בכך עם מכון פוע"ה]. יתרה מזאת, מהרב אליהו זצ"ל קיבלנו, שאף אם לבני הזוג יש כבר מספר ילדים, אם נפשם חשקה להביא צאצאים נוספים ולשם כך לטפל רפואית –מותר, ויש להנחותם לעשות זאת ע"פ אמות המידה ההלכתיות. אמנם לא שכיח שהורים שזכו לילדים ייכנסו לטיפולים "גרנדיוזיים" אך אין איסור. ויש שסברו שאם קיימו כבר פריה ורביה בבן ובת אין זה ראוי, ואין להתערב עוד.

מהצד השני יש בני זוג המבקשים לעצור מְלֶדֶת בגיל מסוים, בסברם שאין זה מתאים לגילם. ככלל, כל עוד האישה "וולדנית", אין הם פטורים ממצוות "לערב" הדורשת להרבות ילודה. אולם הריון צריך לבוא מתוך שמחה, ולכן דחיית הריון ומרווחים ארוכים יותר בגיל מבוגר באים בחשבון בהתחשבות במצב הפיזי והנפשי של ההורים, ובהתייעצות עם סמכות הלכתית!