בפרשת לך לך מסופר שאברהם צוחק אחרי הבשורה שיולד לו ולשרה בן:

 "וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ.  

וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל-פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם-שָׂרָה הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד". 

 (בראשית פרק יז פסוקים טז –יז)

בפרק הבא (פרשת וירא) שרה שומעת שהיא צריכה ללדת וצוחקת:

" וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר  אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן.  

 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָהָם  לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי.  

הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן.  

 וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתּ"ְ.

(בראשית פרק יח פסוקים יב –טו)

למה ה' מגיב בצורה שונה לצחוקה של שרה מצחוקו של אברהם?

אונקלוס תרגם את צחוק אברהם "וחדי" ואת צחוקה של שרה "וחיכת".

רש"י מפרש על סמך אונקלוס: "למדת שאברהם האמין ושמח ושרה לא האמינה ולגלגה וזהו שהקפיד הקדוש ברוך הוא על שרה ולא הקפיד על אברהם" (רש"י בראשית פרק יז פסוק יז)

מה ההבדל בין צחוקה של שרה לצחוקו של אברהם?

אברם צוחק מתוך "ויפל אברהם על פניו", קודם כל נופל על פניו אחר כך צוחק, צחוק של שמחה, אין צחוק של לגלוג אחרי נפילת אפים.

ושרה צוחקת צחוק אחר וה' מגיב בהתאם,שרה מבינה שבצחוקה נפלה וההתכחשות שלה היא מול הדובר (ה' או אברהם), היא יראה מכך שלא יָרֵאָה מספיק וצחקה, בלבה שרה יודעת שיש גם צחוק שנובע מיראת שמים והא צחוק של שמחה והודאה.