"חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט"(יח,כה) 'חללה לך-וא"ת לא יצילו הצדיקים את הרשעים למה תמית הצדיקים,חללה לך-חולין הוא לך יאמרו כך הוא אומנתו שותף הכל צדיקים ורשעים כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה'(רש"י)ומקורו של רש"י במסכת ע"ז(ד' ע"א)והקשה בתורה תמימה שנאמר בב"ק (ס,ב)'כיון שנתן רשות למשחית שוב אינו מבחין בין צדיק לרשע' אז כיצד אומרת הגמ' שאברהם אמר שיש להציל את הצדיקים?וענה שבב"ק מדובר על שעת דבר שאז זה חמור יותר שהקטרוג בו גדול יותר ולכן ניתפס הצדיק אף על עברה קטנה שעבר..(וקצת קשה-שהיפוך סדום קל מדבר?),ובפשטות ניראה שבכלל אין קושיא שיש להבחין בין לפני ביצוע גזר הדין לבין אחרי תחילתו-שכאן אברהם עומד קודם לביצוע ולכן מבקש שלא יתבצע כלל ואף אם יבצע שיבחין בין צדיק לרשע-שפעמים צדיקים ניצלים-ולכן מבקש לפני ביצוע גזר הדין שיקבע שהצדיקים ינצלו כדי שלא יאמרו שה' הוא כמו חולין שלא יכול להבחין-ובכך מבקש זכות להציל אותם צדיקים ואז בביצוע הם ינצלו-ואילו בב"ק מדובר 'כיון שנתן רשות למשחית' ברגע שכבר ניתן הרשות ומתחיל הביצוע ועד אז לא ניתן בקשת זכות מיוחדת לצדיק לינצל אז המשחית לא מבדיל בין צדיק לרשע כי לא נאמר לו להבחין ובחינתו כולם חיבים-שלא ככאן שמבקשים זכות מראש ולכן כשיבוא לבצע ידע שבצדיקים אלו אסור לו לגעת.. ,אי נמי-מי שקורא את הפס' זה ניראה כאילו מבקש להציל את כולם בזכות אותם צדיקים שזה מה שנאמר בפס' קודם שהצדיקים יצילו את השאר ומיד אומר "חללה לך" שזה ניראה כמו המשך אמירתו ולכן ניראה שמבקש 2 בקשות שהם אחד-וזה שיציל את אנשי סדום ולכן מבקש בהתחלה שהצדיקים יצילו את כולם ואז מבקש שאם לא יצילו את כולם אז לפחות שהצדיקים לא ימותו-אלא שהמשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע ולכן שלא יעשה משחית גמור אלא רק יפגע בחלק מהרשעים וישאיר את אלו שקרובים לצדיקים-שלא ישלח משחית להשמיד את סדום אלא רק יפגע בראשי הרשעים והשאר ילכו ויתוקנו ע"י הצדיקים-ולכן אין זה כמו בב"ק ששם זה משחית כללי-שכאן זה פגיעה מדוייקת,אי נמי-מבקש שיציל את הצדיקים וכיון שאין להבדיל למשחית-אז שבכלל לא ישלח משחית-שזה כעין סנגוריה-שאם לא בזכות הצדיקים עצמם אז לפחות שיבטל ההשחתה בשל קדושתו שלא ישמיד את הצדיקים(שאז יאמרו שה' חולין שאינו מבחין לצדיקיו)ומימלא בעקיפין שלא ישמיד את סדום כי אין להבחין למשחית,והנה אברהם מבקש ומבקש עד שמגיע לעשרה צדיקים ושם עוצר-ניראה מכאן רמז לדברי רשב"י 'ואמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו ואמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י ראיתי בני עלייה והן מועטין אם אלף הן אני ובני מהן אם מאה הם אני ובני מהן אם שנים הן אני ובני הן'(סוכה מה,ב) מזה שמובא יחד ניראה שקשור בני עליה ופטור מדין-שאותם 'בני עליה' מכפרים על העולם ומימלא אין פחות משנים שמכפרים(שלא אמר פחות ממנו ובנו) [ואמנם צריך בעולם לו צדיקים כמו שמיד מובא -אבל כניראה יש לפחות 2 שהם מעל כולם]וזה רמוז בפרשתנו שאברהם מגיע עד עשרה-כיון שהיו בסדום חמשה כרכין שלכן התחיל בחמישים-עשרה לכל כרך(רש"י יח,כד)וכשהגיע ל-2 לכרך הפסיק שאין פחות מ-2 בכדי לכפר(ואין ה-2 מכפרים על כל הכרכין כיון שאינם כ"ך צדיקים שיכפרו על אלו שלא אצלם)וכך בעולם אין פחות מ-2 בכדי לכפר(ואף אצל משה בעגל היו 2 שהרי יהושע לא חטא-שחיכה למשה מחוץ למחנה..)ששורש הקדושה כניראה מתחלק ל-2 בחיבורו לעולם-ואולי לכן יש לו' צדיקים להחזקת העולם-שקדושתם יוצאת לעולם ומתחלקת ל-2 בעולם וכך יש 72 חלקים כנגד השם המפורש בעולם וזה מחזיק את העולם(ואולי גם כנגד 70 אומות ו-2 כנגד 2 המיוחדים בישראל שמעל כולם[שלישראל יש 2 כנגדם ולא 1-בשל המיוחדות..]