פרשת פנחס -מדוע לא נבחרו בני משה למנהיגים?

מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו: משה דורש מאלוקים- מנהיג לעם ישראל וזאת לאחר שהשלים עם העונש שלא יוכל להיכנס לארץ ישראל.

 וכך פונה משה אל אלוקים: "יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה.  אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה". [במדבר כ"ז, ט"ו- י"ח]

תשובת אלוקים אל משה: "קַח-לְךָ אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן--אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת-יָדְךָ, עָלָיו.  וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל-הָעֵדָה; וְצִוִּיתָה אֹתוֹ, לְעֵינֵיהֶם. וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ, עָלָיו--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ, כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד, וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהוָה:  עַל-פִּיו יֵצְאוּ וְעַל-פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ--וְכָל-הָעֵדָה". [שם כ"ז, י"ח- כ"ב]

משה ממלא את ציווי ה':

"וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ; וַיִּקַּח אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל-הָעֵדָה.  וַיִּסְמֹךְ אֶת-יָדָיו עָלָיו, וַיְצַוֵּהוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, בְּיַד-מֹשֶׁה". [שם, כ"ז, כ"ב-כ"ג]

השאלות הן:

א] איזה מנהיג - ביקש משה  מאלוקים?

ב] מדוע לא נבחרו בני משה למנהיגים?

תשובות.

מנהיג על פי דרישת משה.

 רש"י סובר: ראוי היה שכאן תוזכר תפילתו של משה - בדבר רצונו להיכנס לארץ ישראל - להנחיל אותה לעם ,כפי שתפילתו  מוזכרת בחומש דברים

[ ג, כ"ג- כ"ח]

היות ששמע מפי ה' להעניק  נחלה בארץ לבנות צלפחד, אמר משה: הגיע הזמן שאבקש גם אני את זכויותיי על הארץ ושבניי ירשו את גדולתי, אמר לו אלוקים: לא כך אני חושב, אלא מי שיירש את מנהיגותך: הוא יהושע לפי שהיה משמש אותך ולא מש מהאוהל שלך ועל כך אמר החכם באדם - שלמה המלך:

"נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד". [משלי ,כ"ז, י"ח]

הכוונה לפי דברי הרלב"ג: כמו אדם השומר את התאנה –זוכה  לאכול את הפרי בעצמו ולא אחרים, כך זה השומר על אדוניו -יאכל הוא ממנו את הפרי הראוי לו  וסובר הרלב"ג- כי יש  כאן רמז לאדם המשליט את שיכלו על גופו ולא מאפשר לשאר כוחות הנפש לשלוט עליו -  במצב זה - יזכה לכבוד ולחכמה.

כוונתו של משה במילים: "אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר": להגיד לה': ריבונו של עולם כמו שאתה מכיר ויודע- דעתו של כל פרט ופרט, ואין דומים האנשים זה לזה, מנה  להם מנהיג  שיגלה סבלנות לכל אדם ואדם ודעותיו.

המנהיג חייב להיות פעיל ולא אחד שיושב בבית ושולח את הלוחמים לבדם למלחמה! ואכן כך נהג משה שנלחם כנגד סיחון ועוג מלך הבשן וכך נהג  גם יהושע כפי שמסופר- שבמהלך המלחמה בא אליו מלאך , כנאמר:

"וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ". [יהושע ,ד, י"ג]. וכן נאמר גם על דוד המלך שלא ישב בעת מלחמה בביתו.

"וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד כִּי הוּא יוֹצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם". [שמואל-א' ,י"ז, ט"ז]- כלומר יוצא בראש העם ונכנס בראש העם לשטח האויב.

פירוש נוסף: אומר משה לאלוקים: אני מבקש, שלא תעשה לך-כדרך שאתה עושה לי שאיני זוכה להכניס את העם לארץ.

הרב אביגדור הלוי נבנצל  מסביר: "אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר"   - משה מבקש מנהיג שיוכל ללכת כנגד הרוחות המגוונות בעם ישראל, שיהיה לו היכולת למצוא שפה משותפת עם לומדי התורה, בעלי מלאכה חיילים  וכדומה ואחד שהוא גם מפקד ויצא בראש העם ואומר בעת מלחמה לחייליו: "אחריי!  במצב זה המנהיג נקרא בשם: "נגיד" על העם- הכוונה שמושך אחריו את העם. הוא חייב להיות גם בעל  מעלה רוחנית, יוכל להוציא את העם בעת הצורך למלחמה  לא רק על ידי כישוריו בתכסיסי מלחמה, אלא בכוח זכויותיו הרוחניות. ואם קורה חלילה שהצבא נקלע למארב קשה,  אזי יהיה המנהיג מסוגל לחלצו בזכות מצוותיו ותורתו , המצב צריך להיות כה טוב שלא  תיווצר אווירה בה:

"וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה".

 שואל כאן הרב אביגדור נבנצל: מדוע  לא נאמר: כצאן ללא רֹעֶה"?  זאת משום שאומנם יתכן  מצב שלעם  יש רועה , אך בפועל בכל זאת אין להם רועה! היות והוא חושב על עצמו ועל טובתו!

 דעת מקרא מסביר: משה מזכיר את התכונה:

"אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר"   הזכיר משה את התכונה הזו של אלוקים היות ומדובר כאן במינוי מנהיג על עם ישראל והוא צריך להיות בעל שאר רוח כפי שנאמר על יהושע: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"- הקב"ה היודע רוחם של בני אדם –שהם בשר ודם- יבחר איש אשר רוח בו.

מדוע בני משה לא נבחרו למנהיגים.

הרב אביגדור נבנצל [בספרו – "שיחות לספר במדבר"  שואל: וכי משה שידע לבקש מהקב"ה מנהיג מתאים לעם ישראל עם תכונות מתאימות וחשב שבניו –יורשיו יוכלו להתאים לתפקיד מכובד זה- טעה? ויבקש מנהיג שאין לו את הסגולות שהזכיר? אלא ניתן לשער שמשה ראה ברוח הנבואה וברוח החכמה  שבניו ראויים לתפקיד, ואם לא שניהם, לפחות אחד מהם. ומלבד זאת בניו היו ראויים למנהיגות- שהרי כל התפקידים לרוב- עוברים מאב לבן.

דין זה חל על הכוהן הגדול וכן על המלך ועל משרת שר.- או הממונה על שואבי המים.

הרמב"ם פוסק: "כל השררות וכל המינויים  שבישראל -ירושה  לבנו ולבן- בנו עד עולם, והוא שיהיה הבן ממלא  מקום אבותיו בחכמה וביראה" [מלבד כוהן משוח - מלחמה, שדינו יוצא מן הכלל- הלכות מלכים א', ז]

למרות הבחנתו של משה-כי בניו ראויים לרשת את מנהיגותו- בקשתו נדחתה על ידי אלוקים. הייתכן שמשה –גדול הנביאים טעה באבחנתו?

האמת היא: משה צדק, בניו בהחלט היו ברמה גבוהה והתאימו להנהיג את עם ישראל, אלא, למעשה, נמצא, מישהו מתאים יותר, אלוקים אומנם ראה שבניו של משה  בעלי כישורים של מנהיגות ,אך ישנו מישהו עולה עליהם בכישוריו והוא יהושע- הוא מסוגל להצליח יותר בתפקיד כה תובעני – יש לו כישורים מעולים במיוחד..

מלכות- אדם יכול לרשת מדוד המלך, מהטעם: "שבשעה  שפוסקים גדולה לאדם-פוסקים לו ולזרעו עד סוף הדורות" [זבחים קב.]

כהונה- האדם יכול לרשת מאהרון, פינחס,

נחלה וממון- אדם יורש מקרובו.

אך, תורה- לא ניתן  לרשת - אלא לעמול ולרכוש לבד! ומטעם זה נבחר יהושע, כנאמר במסכת אבות: "משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,..."

רש"י מסביר: "שלא רצה למוסרה, אלא  למי שהיה ממית עצמו מנעוריו באוהלי חכמה".

לפיכך, יהושע נחשב למקבל התורה הגדול ביותר והיות ועם ישראל מונהג על פי התורה - אין זה הגיוני שבני משה, גרשום ואליעזר יבחרו למנהיגים- בזמן שישנו אדם שקיבל תורה יותר מהם.

יהושע היה: "אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ" אדם בעל הבנה ורגישות מיוחדת ,המצליח למצוא שפה משותפת עם  כל המגזרים. נאמר עליו: "וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל".[שמות ל"ג, י"א]- יהושע מוכן לבטל את כל עצמיותו -על מנת לקבל את התורה הקדושה וגם משמש כנער  משרת את משה- יהושע הוא נער התורה ולכן אדם בדרגתו ראוי להנהיג את עם ישראל!

הוא מתאים כמנהיג- הן בגלל תכונותיו הרוחניות והן בניהול המלחמה ,כי יודע להוביל את עצמו באוהלה של תורה- אחד כזה ידע ללכת גם בראש העם והם אחריו.

לסיכום, לאור האמור לעיל, משה המשמש דוגמא   כמנהיג הראוי לעם ישראל במדבר, מבקש  כעת מאלוקים מנהיג שילך בראש העם ,אומנם בני משה התאימו לשמש מנהיגים, אך אלוקים קבע כי יהושע  הוא ירש את משה וימשיך להנהיג את עם ישראל וינחיל להם את הארץ-  וכל זה  מפאת כישוריו המיוחדים - כדבר ה':

"קַח-לְךָ אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן--אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ"