פרשת פינחס - פרשת המקדש

פינחס – משוח מלחמה ומצביא במלחמת מדין

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

הפרשה מכילה תמיהה גדולה, שכן, משה נצטוה 'צרור את המדינים' פעמיים, פעם בפרשתנו, ככתוב (במדבר פרק כה, יז) : 'צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם, כִּי צֹרֲרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר…' ובשנית בפרשת מטות, וזאת למה?

כך גם הפסוק 'ויהי אחרי המגפה', נקטע ומתחיל מיד מפקד בני ישראל, כמו כן, סידרת פרשיות בנושאים שונים, כגון, פרשת בנות צלפחד, מינוי יהושע, פרשת המועדות, פרשת נדרים, ורק לאחר מכן חוזרת התורה לציווי לצרור את מדין, והדברים צריכים הסבר.

במיוחד עולה השאלה באשר למינויו של פינחס כמצביא במלחמה, ככתוב (במדבר פרק לא, ו): 'וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס', הרי זה עתה נתמנה יהושע כממשיכו של משה וכמפקד הצבא, שכן, בעת מינויו נאמר: (במדבר  כז, טז): 'יִפְקֹד ה'… אִישׁ עַל הָעֵדָה, אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם', כלומר, איש אשר יצא לפניהם בקרב, והנה, משהגיעה השעה שיהושע יעשה את תפקידו כמצביא, נשלח דוקא פנחס ולא יהושע?

ודומה, שמסיבה זו נאמר למשה מיד לאחר מינויו של פינחס לכהן הצו: 'צרור את המדינים והכיתם אותם', כלומר, מיד עם מינויו לכהן נתמנה פינחס גם למפקד הצבא בקרב העתיד להיות עם המדינים. שכן, האיש פינחס הוא המתאים לצאת לקרב הזה, בהיותו בעל הזכות הגדולה, כמי שהכה ראשון בחוטאים, והרי הוא בבחינת 'המתחיל במצוה אומרים לו גמור' (ראה ירושלמי פסחים י, ה). לפיכך, עוד בטרם נתמנה יהושע לממשיכו של משה, כבר נקבע פינחס כאחראי למלחמה זו. במינוי זה נמנעה הפגיעה ביהושע, שכן הציווי על יציאתו של פינחס למלחמה זו קדם למינויו של יהושע למצביא.

אכן, ראה ב'ספרי' על הפסוק – 'אשר יצא לפניהם… ואשר יוציאם ואשר יביאם', שם מובא: 'לא כדרך שאחרים עושים שהם [המפקדים] משלחים חיילות והם באים לבסוף, אלא כשם שעשה משה… וכשם שעשה יהושע… וכשם שעשה פנחס, שנאמר: וישלח אותם משה אלף למטה לצבא – אותם ואת פינחס'. מתברר, אפוא, שפינחס נשלח כמפקד היוצא בראש חייליו למלחמה. אמנם בסוטה (מג, א) מובא, שפינחס יצא למלחמה זו ככהן משוח מלחמה, אך דומה, שאין סתירה בדבר, אלא זה המיוחד במלחמה זו – שהיא מלחמת נקמה וביעור הרע - שהמפקד היה גם כהן משוח מלחמה וגם המצביא.

וראה שם בספרי, שחז"ל מונים שם כמה משימות המוטלות על מפקד הצבא: א. הליכה בראש חייליו. ב. שבזכויותיו יגן על הלוחמים. ג. שיחזיר את כולם בשלום מן הקרב. שלשת הסגולות האלה נמצאו בפינחס - האיש אשר קינא לאלוקיו - ולפיכך הוא שנבחר לצאת למלחמה זו. זה לשון המדרש שם:  "'אשר יצא לפניהם' - בראש. 'ואשר יבוא לפניהם' - בראש… 'אשר יוציאם' - בזכיות. 'ואשר יביאם - בזכיותיו. 'אשר יוציאם' – במנין, 'ואשר יביאם' - במנין, שנאמר (במדבר לא): 'ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה ולא נפקד ממנו איש'. הווה אומר, לניהול מלחמה זו, אין כפינחס, איש הראוי בזכויותיו ובמעשיו, כדי להוליך את  ישראל לקרב ולהחזיר את כולם בשלום, ולפיכך הוטלה עליו המשימה ולא על יהושע.

שבת שלום