נס מיוחד במינו של אתון שפותחת את פיה ומוכיחה בשפת בני אדם את בלעם.

חז"ל אמרו שפי האתון היה אחד מהדברים האחרונים שנבראו, בערב שבת בין השמשות.

פלא הוא שבלעם לא מתפלא כלל ואף עונה לאתון על דבריה. אני מתאר לעצמי שאם אתון הייתה פותחת את פיה לדבר איתי - הייתי מתעלף...

דבר זה הוביל חלק מהפרשנים (גאון המובא בראב"ע, שד"ל) להסביר שהאתון לא דיברה בלשון בני אדם, אלא פתחה את פיה בנעירת סבל שביטאה "מה עשיתי לך כי הכיתני", וכן נערה בטון מוכיח שביטאה "הלוא אני אתונך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה, ההסכן הסכנתי לעשות לך כה?!".

אם נבין כפשוטו שהאתון אכן דיברה בלשון בני אדם, זה מבטא את המסר שה' הוא הפותח שפתיים - ברצונו תדבר אתון, וברצונו ישתוק אדם מלקלל ויוכרח לברך.

"מותר האדם מן הבהמה" מתבטא בעיקר ביכולת השפה. אונקלוס מתרגם את הפסוק "ויהי האדם לנפש חיה" - "לרוח ממללא" (=מדברת).

כמובן שגם בעלי חיים מתקשרים ביניהם, בתקשורת קולית (נביחות שונות, צפצופים, שאגות ושאר קולות), מחוות גופניות (כמו נפנופי זנב, הנפת נוצות וכדומה) ואפילו בריחות (סימוני טריטוריה למיניהם).

ההבדל העיקרי הוא ביכולת ליצור שפה, שהיא מספר מוגבל של מילים מהם ניתן להפיק אינסוף משמעויות (הגדרה של הבלשן נועם חומסקי). השפה גם מתפתחת, ועל פי כלליה ניתן לחדש מילים.

בעבר היתה גישה לפיה קניית שפה באה על ידי מעין אילוף (הגישה ההתנהגותית). ילד קולט כי באומרו "אני רוצה סוכרייה" הוא מקבל סוכרייה, ובאומרו "אני שונא אותך" הוא מקבל מכות. אבל האמת היא שתקשורת ברמה כזו גם כלב יודע, שכשהוא נובח חזק - הוא יקבל מכה על האף, וכשהוא מגרגר בנעימות - הוא מקבל ליטופים ועצם.

אך לבני אדם יכולת להבין מההקשר ומכללי השפה (תבניות ושרשים) גם מילים אותם לא שמע מעולם ולהרכיב משפטים שלא שמע מעולם, מפני שיש לו חוש לשפה, שאין לבעלי החיים. הוא מבין מה זה "אני", מה זה "רוצה" ומה זה "סוכרייה", ומכאן הוא ידע להרכיב משפטים  שונים.

בניסיונות שנעשו על קופים בהם ניסו ללמד אותם שפות סימנים שונות - עוד לא הצליחו ללמד אותם שימוש בשפה מעבר לאילוף של חזרה על משפטים קבועים אותם שמעו על מנת לקבל תוצאה קבועה.

ואכן לא לחינם נתייחדה מדרגה מיוחדת בבריאה לאדם: מעל דומם, צומח וחי - מדבר.

מעלת הדיבור ניכרת גם בכך שהעולם נברא דווקא בעשרה מאמרות. מכאן מעלת שמירת הלשון, בתפיסה שהדיבור יוצר מציאות. נשתדל לקדש את פינו במילים טובות וטהורות בלבד.