עיון היסטורי - מסכת סוטה: מעשה "גסקלגס"
נכתב על ידי איתיאל, 20/6/2019
בטילת עבידתא דאמר שנאה לאייתאה על היכלא, ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו
בעיון בסיפור המלא במגילת תענית, ובהשוואה לסיפור המקביל אצל יוסף בן מתתיהו עולה האירוע הבא:
גיוס קליגולה (=גס-קלגס), קיסר רומי, שנודע בשגעונותיו, גזר להעמיד פסל בדמותו בבית המקדש, זאת בעקבות אירוע בו יהודי יבנה הסירו פסל בדמות הקיסר.
שמעון הצדיק הורה בערב סוכות שיצאו לחגוג בשמחה, כי ה' יעשה נס.
פטרוניוס, נציב סוריה, ירד עם חילו כמצוות הקיסר, ובעכו הפגינו במצוות שמעון הצדיק רבבות יהודים עם טפם ונשותיהם שלא יתנו לפסל לעבור. פלוניוס הניח בינתיים את הפסל, ובכינוס בטבריה ניסה לשכנעם שיהיה זה מעשה טירוף למרוד כך בקיסר.
היהודים השיבו שהם מתפללים לשלום הקיסר, אך נאסרה עליהם עבודה זרה, והם לא יתנו לכך לקרות.
פטרוניוס החליט לכתוב מכתב "בדחילו ורחימו" לקיסר, בו סיפר את מה שאירע וביקש לבטל או לדחות את הגזירה, כדי שלא יסתכן במרד.
קליגולה כעס והורה על אפם וחמתם של היהודים להעמיד את הפסל. אך מאת ה' התעכבו השליחים עם האיגרת הזו בים למעלה משלושה חודשים, ובינתיים קליגולה מת. הבשורה על מיתת קליגולה הגיע לידי פטרוניוס לפני איגרת קליגולה.
בכ"ב טבת שמע שמעון הצדיק את בת הקול המתוארת בגמרא - וכך היה. בעקבות כך נקבע יום זה כיום שמחה במגילת תענית.
(מקורות: קדמוניות היהודים ב', י', מגילת תענית י"א, כ"ב).
אגב, הביטוי " ושוב מעשה" תמוה, שהרי שמעון הצדיק היה קודם ליוחנן כה"ג. ואכן בתוספתא, שהיא המקור של ציטוט זה, לא מופיעה מילה זו.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
