*סוד כשרות המזון*

בפרשת שמיני מופיע אילו חיות כשרות למאכל ואילו לא

מוטיב מעניין שחורז את הרשימה הזו (אולי למעט חלק מהדגים) הוא, שבעלי החיים הטורפים מחוץ לתחום🤚🏻

אנו יכולים להזין את עצמנו רק בכאלה שלא אוכלים אחרים כדי להתקיים

כשאנו אוכלים מאכל כלשהו, הגוף שלנו נבנה ממנו, אבל גם הרוח.

טבע החיה שאנו אוכלים מחלחל ומתערב בטבענו שלנו.

נועדנו להיות עם אציל וטהור-רוח🧬

וככזה - גם תפריטנו

כספורטאים מקצוענים שאוכלים תפריט ייעודי בצורה שתשמור על כשירותם🏿

כך גם אנו, ויותר.

גם שני סימני הכשרות של הבהמות מבטאים את כשרותנו שלנו:

*העלאת גרה* - לאחר שהבהמה לועסת את מאכלה, היא שבה ולועסת אותו לפני שתבלע🏻

היכולת הזו, לשוב ולעכל, לפרק ולבחון דברים שמגיעים מבחוץ, לפני שיהפכו חלק ממנו, היא יכולת חיונית ונפלאה.

*הפרסת פרסה* - פרסות רגלי הבהמה אינן מקשה אחת אלא מחולקות ו"פרוסות" לשני חצאים

נקודת החיבור שלנו עם הקרקע, עם העולם, צריכה להיות מורכבת משני פנים:

האחד: יחס עקרוני חיובי של חיבור, קליטה פנימה והשפעה החוצה של כל הדברים הטובים שקיימים בחוץ ובנו

השני: גבולות והשארה בחוץ של מה שלא טוב שניקח,

והשארה בפנים את מה שלא כדאי שנוציא

מאחל לנו שנהיה בני אדם כשרים

אבל לא כאלה שבולעים אותם

כתב הרב חיים ברנסון