לקט מהרוקח לפרשת פקודי

לח,כא: אלה פקודי המשכן, משכן העדות, אשר פוקד על פי משה: הרוקח: "למה מנה משה את הכסף? לפי שנתנו ישראל בחשבון כל אחד מחצית השקל, לכך חשב (את הכסף) שהכל בא למשכן, שהיו כולם חביבין לה' ,,, לא ניכר שוע (עשיר) לפני דל (על פי איוב לד), אבל הזהב שלא נתנו כולם – לא חשב עליהם לצורך מה בא, שאם ימנה אותו יבייש העם שלא נתן זהב, אבל תרומות כסף ונחושת שנתנו כולם – מונה לצורך מה בא". משה מנה את הכסף הנחושת כדי להודיע לעם שכולם חביבים לפני ה'. חביב.

לט,לב: ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד ... כן עשו: מדוע לשון 'ותכל' ולא 'הסתיימה' למשל? הרוקח: "מלמד שעתה כילה מלאכת העולם, מאחר שכילה כל עבודת משכן אוהל מועד ... 'כן עשו' – כאילו עשוי העולם, כי עתה נתבסס העולם". המילה 'ותכל' מלמדת על סיום מלאכת העולם ('ויכל אלוהים ביום השביעי'). מעניין.

לט,מג: וירא משה את כל המלאכה ... ויברך אותם משה: מדוע ברך משה את בני ישראל העושים במלאכה, הרי ה' כבר ברכם ב'ושכנתי בתוך בני ישראל' (כט,מה)? הרוקח: "אמר משה, אפילו חס וחלילה אם תהיו חוטאים, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם". אם הכל החל בכוונה טובה, גם יהיו כשלונות בהמשך – תהיה ברכה. מעודד.

שבת שלום, שבת שמחה של התחלת חודש שמח, שבת של חביבות לפני ה', בניין עולם, שריית השכינה, אורן.

-----------------------------------------------------------------------------------