כז,כ: ואתה תצוה את בני ישראל: מדוע היה צורך בציווי, ולא בלשון 'וידבר ה' אל משה'? הרוקח: "לפי שהיה למשה להיות כהן, ואהרן לוי,וכשסירב (משה) לילך בשליחותו של ה' – נעשה לוי, לכך לא הוזכר משה כלל בזאת הפרשה – יש כאן בגדי כהונה". לה' חשבונות משלו. סירוב גורר ציווי (ולא דיבור), לקיחת כהונה והתעלמות זמנית.

כח,ד: ואלה הבגדים אשר יעשו, חושן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ, מצנפת ואבנט: מדוע לא הוזכרו גם המכנסיים, וגם לא הציץ? הרוקח: "מכנסיים – לפי שאינם (מיוחדים) לכבוד ולתפארת, וציץ – שהיה זהב לא הזכיר, שלא היה בגד (וכתוב 'ואלה הבגדים')". בגדי כהונה – בגדים המיוחדים לכוהנים.

כח,ל: ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים: מה הרמז ב'אורים' ו'תומים'? הרוקח: "אורים בגימטריה – ארון. ותומים בגימטריה – לוחות האבן. 'הארים והתמים' בגימטריה – חמשה חומשים". רמז מעניין.

כט,ט: וחבשת להם מגבעות: מהו לשון 'מגבעות'? הרוקח: "הוא גבוה מן המצנפת כגבעה". מגבעת – גבעה.

ל,ח: יקטירנה קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם: מה הכוונה 'תמיד'? הרוקח: "ריח הקטורת הריחו (ה') אף לאחר החורבן (לפי זבחים סב,א)". ניתן ללמוד שפעולות אדם בהווה עשויות להמשיך להשפיע בעתיד, אם לא ניתן לו להמשיכן. לקח טוב.

שבת שלום, שנזכה בה להישמע לה', להתכוון לעבדו, ולעשות מעשים טובים כל עוד ביכולתנו לעשותם, אורן, הממשיך להתאבל על אמו היקרה.