"זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה. שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש. כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה. כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת. וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו. ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו" (במדבר ז ,פד-פט). "וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא" (מלכים א,ג,ד). מדוע שלמה הקריב דווקא אלף עולות? בפשטות זה מספר גדול מאוד ועגול, לכן הקריב כך. אולם אולי אפשר שזה לא במקרה, אלא זה בא לרמז על תיקון העולם. שהנה על הפס' בתהלים: "כי טוב יום בחצריך מאלף בחרתי הסתופף בבית אלקי מדור באהלי רשע" (תהלים פד,יא), מביאים חז"ל: 'וא"ר יהושע בן לוי: מאי דכתיב (תהלים קכב, א) "שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"? אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע, שמעתי בני אדם שהיו אומרים: מתי ימות זקן זה, ויבא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה, ונעלה לרגל. ושמחתי! אמר לו הקב"ה: (תהלים פד, יא) "כי טוב יום בחצריך מאלף", טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה לפני, מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח' (מכות י,א). לכאורה זה לא מסתדר עם המשך הפס', שאומר שמעדיף להיות בבית ה' מלדור באהלי רשע, וכי שלמה נקרא רשע? אמנם קודם בפס' במלכים נאמר "ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה" וגו' [מלכים א,ג,א], כך שאולי אפשר לרמוז שבשלמה היה באהלו רשע, שזהו שלקח את בת פרעה. שעליה [ועל האחרות] נאמר שהחטיאו אותו - שדרדרוהו לע"ז: "והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה... ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם ה' אלקיו כלבב דויד אביו" וגו' [מלכים א,יא,א-י]. ובזה אולי גם מובן שרומז על אלף, שגם מרמז קצת שהיו לשלמה אלף נשים [שם,ג] שגרמו לו לחטוא. אולם נראה שדרשו על קרבנות העולות של שלמה במזבח, כיון שבפשט הכוונה בפס' היא: '"כי טוב יום" - אשר בחצריך, ולמחר ימות, מלחיות אלף שנים במקום אחר. "בחרתי הסתופף" - על הסף ועל המזוזות לשקוד. "מדור באהלי רשע" - מלהיות דר בשלוה באהלי עשו הרשע להדבק בהם' (רש"י). שטוב לחיות יום אחד בקדושה - במקדש, מלהיות אלף שנים באהלי רשע. שמדוע נאמר דווקא אלף שנה? אלא שהיחס בין יום לאלף שנה נאמר כעין על הקב"ה: "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור" (תהלים צ,ד). שבזה רמז על זמן העולם הזה ולעתיד לבא: 'אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא, וחד חרוב, שנאמר (ישעיהו ב, יא) "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא"... תניא כותיה דרב קטינא: כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים, כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה, שנאמר "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא", ואומר (תהלים צב, א) "מזמור שיר ליום השבת" יום שכולו שבת, ואומר (תהלים צ, ד) "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור"' (סנהדרין צז,א). ממילא מובן מדוע מודגש היחס בין יום לאלף שנה בקירבה לה', כיון שאין לך נחת גדולה מהדבקות בה', שבה אנו מקדשים ומתקנים את העולם ודבקים בכך בה', ולכן זה עומד כעין מול אהלי רשע שהם הרעה בעולם (ולכן בא לידי ביטוי ברמז של היחס של יום מול אלף שנה). לפי זה מובן גם מדוע שלמה הקריב אלף עולות, שהעולה באה כעין לקרב את העולם לה' - לקדש ולהעלות את העולם כולו לה'. לכן שלמה הביא זאת לידי ביטוי ע"י אלף עולות, כרמז על תיקון וקידוש העולם לה'. לכן למדו חז"ל לרמז על מה שה' ענה לדוד, שעדיף תורתו בקידוש העולם על מה ששלמה בנו יעשה בקרבנותיו, שזהו כעין הפשט בפס' שיום אחד בקרבה לה' עדיף מאלף שנים בישיבה בנחת אבל עם ריחוק מה', שזה בא לידי ביטוי אצל שלמה בהקרבת אלף עולות כרמז לתיקון העולם המרומז בזה (שהקרבה לה' עדיפה מאלף שנים בנחת שאצל הרשע), ולכן זה גם מרמז על העדפת תורתו של דוד, שכעין שנרמז כאן גם על העדפתו לתיקון העולם, שכעין נרמז בזה העדפה של תורתו של דוד על אלף העולות של שלמה, בעניין תיקון העולם שבזה. אולי לפי זה אפשר לרמז שגם בקרנות הנשיאים רמזו לתיקון העולם, ולכן הביאו סה"כ בכסף 2400 שקל, כנגד שהם היו אז בשנת 2449 לבריאת העולם, ולכן באו לרמוז שבזה מתקנים את העולם, ולכן רמזו קרוב לזה. וכן הביאו בזהב 120 שקל, כנגד 120 שנות חיי אדם, שבהם מתקן את העולם (ובפרט נרמז גם על חיי משה שהוריד את התורה). והביאו 36 עולות, כנגד ל"ו צדיקים שמתחברים לקדושה בעולם (שמקבלים פני שכינה) בכל יום: 'אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום, שנאמר (ישעיהו ל, יח) "אשרי כל חוכי לו", ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו' (סוכה מה,ב). 12 שעירי חטאת, לכפר על בנ"י שהם 12 שבטים, שבכך מתנתקים מהחטא, ומתקדשים. ו-204 שלמים, כנגד שעושים שלום בין כולם ('דבר אחר: "שלמים" שהכל שלום בהן; הדם והאימורין למזבח, החזה ושוק לכהנים, העור והבשר לבעלים' [ספרא. ויקרא ג,א]). ולכן כיון שיש שלום בקשר לקדושה בעולם, אז כעין מתגלה ה' ששמו שלום בעולם, כעין גילוי שה' בתוכנו, שה' 'דר' כביכול בתוכנו, ולכן 204 כגימטריה של 'דר'. ואז ע"י קרבנות הנשיאים שביטאו את יעוד המשכן - לתיקון העולם, אז בא לידי ביטוי שה' נגלה למשה במשכן ומלמדו את התורה, שבה אנו מקדשים ומתקנים את העולם (והתורה הוא שורש המקדש, שהוא בקה"ק).