"כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלקים עמכם" (זכריה ח,כג). '"עשרה אנשים" – משבעים לשון, הרי שבע מאות לכל כנף וכנף, הרי לד' כנפי הטלית אלפים ושמונה מאות' (רש"י). '"נלכה עמכם" – אל ארץ ירושתכם' (מצודות). מה העניין של המספרים האלו? בפס' מובא "עשרה אנשים", אולי מרמז בעשרה אנשים לחיבור לתורה (שבה דבקים בה') שירדה לעולם עם עשרת הדברות, ולכן עכשיו כשהגוים באים להתחבר לנו ולה' זה כעין בעשרה כנגד הדברות – כמו כשהתורה ירדה אלינו לדבקנו בה'. או עשרה כנגד מניין (שאמנם מניין חל רק ביהודים, אבל מרמז על מניין) כרמז להתחברות לקדושה שמתגלת בעולם כאשר יש מניין: '… אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן: דאמר קרא (ויקרא כב, לב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל" – כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. מאי משמע? דתני ר' חייא: אתיא "תוך" "תוך”, כתיב הכא "ונקדשתי בתוך בני ישראל" וכתיב התם (במדבר טז, כא) "הבדלו מתוך העדה". ואתיא "עדה" "עדה”, דכתיב התם (במדבר יד, כז) "עד מתי לעדה הרעה הזאת", מה להלן עשרה אף כאן עשרה' (מגילה כג,ב). לכן עכשיו כשהגוים באים להתחבר לקדושה, דרך חיבור לבנ"י, יחד עם הליכה לא"י (“נלכה עמכם”), אז מתחברים לעניין של עשרה שמתגלה בעניין של קדושה, והתגלה במרגלים שקשורים לעניין הארץ, (וכן קשור לעדת קורח, כרמז להליכה הישרה כרצון ה'). בכל כנף מחזיקים 700 גוים, המספר 7 מרמז על העולם (שנברא בשבוע הבריאה), והמספר מאה מרמז על שלמות גמורה, לכן מרמז על שלמות העולם, שכל העולם בא להתחבר לה'. או שמאה זה כנגד גילו של אברהם בהולדת יצחק, שלקראת זה הצטווה אברהם למול ובכך להתנתק משאר העולם, ולכן שבע מאות מרמז על תיקון כל העולם (7) כשבאים להתחבר לבנ"י (שיצאו מיצחק שנולד בגיל מאה), כעין המשך למה שהיה קודם למילתו של אברהם. וכן המספר 70 מרמז על האומות שכנגד 70 של בנ”י ('"למספר בני ישראל" – בשביל מספר בני ישראל שעתידין לצאת מבני שם, ולמספר שבעים נפש של בני ישראל שירדו למצרים, הציב גבולות עמים שבעים לשון' [רש"י. דברים לב,ח]). לכן זה מרמז על שלמות (10) בחיבור קודש של האומות לבנ"י כדי להתחבר לה'. או שזה בא לבטא שהעולם מתקדש, ולכן בשבע כעין שבוע הבריאה, יש גילוי של עשר שהם עשרת המאמרות של דבר ה' שמהם נברא ועומד העולם (אבות ה,א), כך שמרמז על שורש הקדושה שעליו עומד העולם, ולכן 70 מרמז על גילוי ה' בעולם (שבעולם [7] מתגלה הקשר לה' שבמאמרות [10]). (לכן גם מובן שבנ"י מסומלים במספר שבעים כנגד האומות, לרמז על תיקון העולם [וכן שבעים זקנים שמגלים את רצון ה' בתורה]) וזה כפול עשר כנגד עשר קדושות שבא"י (משנה כלים א,ו), כיון שהם מתחברים יחד עם חיבור לארץ – שבאים עם איש יהודי לארץ. אולי גם כנגד 'שבעים פנים בתורה' (במדבר רבה יג,טז) שזהו עומק התורה, ובעשרת הדברות היה את כל התורה ברמז ('דבר אחר: "מלאה קטרת”, שבין כל דבור ודבור שהיו כתובים בלוחות, פרשיותיה ודקדוקיה של תורה היו כתובים. ואתיא כההיא דאמר חנניה בן אחי ר' יהושע: "ידיו גלילי זהב”, אלו שני לוחות הברית, שכתוב עליהן: "כתובים באצבע אלקים”. "גלילי זהב”, מה הגלים הללו, בין גל גדול לגל גדול, גלים קטנים, כך בין כל דיבור ודיבור, פרשיותיה של תורה היו כתובים ודקדוקיה' [שם]), ולכן שבע מאות מרמז על פרוט של התורה להתגלות בכל העולם (שהלוחות ירדו לעולם יחד עם התורה שתתגלה בעולם ותתקנו), שכך משפיע קדושה עד שגם הגוים באים להתחבר לה'. סה"כ יוצא 2800 איש, נראה שזה מרמז על הכח שמשפיע קדושה לגוים, שזהו "עשרה אנשים" כנגד עשרת הדברות שבלוחות שאז היה כוח של תיקון עולם, שהעולם במתן תורה התעלה כעין לעתיד לבא, אלא שבטל בשל שחטאו בעגל (ע"ז ה,א), שבתורה מתקנים את העולם (ולכן היה כעין לעתיד), ולכן עשרה אנשים מרמז על תיקון העולם, ובעקבות העגל נעשה המשכן כדי שה' ישכון בתוכנו (ראה 'תורת המקרא' "תרומה" למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א). במשכן הדבר שמבטא עשית חיבור לקדושה לגוים זהו פרי החג: 'א"ר אליעזר: הני שבעים פרים כנגד מי? כנגד שבעים אומות ... א"ר יוחנן: אוי להם לעובדי כוכבים שאבדו ואין יודעין מה שאבדו. בזמן שבהמ"ק קיים מזבח מכפר עליהן' וכו' (סוכה נה,ב). לכן כדי לרמז על תיקונם לקדושה בעתיד, זה מתבטא ב-'פר' (=280) עם חיבור לעשרה דברות (לכן סה”כ 2800). וכן השבעים לשונות ("מכל לשנות הגוים”) רומז לשבעים פרי החג. ו-ד' הכנפות רומז לכל צדדי העולם, שמשפיע לכל העולם – שכל האנשים בעולם יבואו כדי להתחבר לה'.