"וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם"

(בראשית מה, ח)

בפרשיות אלו אנו עוסקים ביוסף ואחיו. נבקש להתייחס לפן שלא מדובר כל כך באישיותו של יוסף הצדיק - הציפייה לישועה. על הפסוק ממשלי (כ, כב): "אַל תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע, קַוֵּה לה' וְיֹושַׁע לָךְ" הזוהר הקדוש כותב:

"הוא כמו שכתוב: 'ומשלמי רעה תחת טובה', כי למי שעשה לו טובה לא ישלם לו רעה, משום שכתוב (משלי יז, יג): 'מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה, לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ', ואפילו למי שעשה לו רעות, אין לו לשלם רעה תחת רעה שעשה, אלא 'קַוֵּה לה' וְיֹושַׁע לָךְ' ".

את דברי זוהר אלו דרשו ביוסף הצדיק, שלא ביקש לשלם רעה לאחיו בשעה שנפלו בידיו - "אַל תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע", אלא תמיד היה יוסף מקווה ומצפה לישועה מהקב"ה - "קַוֵּה לה' וְיֹושַׁע לָךְ".

כל ימיו מצפה יוסף לישועה ולגאולת ה', ונראה שזה סוד כוחו של יוסף. יוסף מאמין באמונה שלמה שכל תנועה בעולם היא לגאולה וישועה, כל שינוי מצב מכוון ליצור טוב. וזוהי הסיבה שיוסף שעובר כל כך הרבה תהפוכות ותסבוכות: עם אחיו בבית אביו, שזרקו אותו לבור, בבית פוטיפר, בבית האסורים - יוסף לא מתייאש, לא נחלש, אלא שוב ושוב בכל מציאות פועל לטובה ומצפה לישועת ה'.

התקווה נותנת לאדם שמחה כדברי הרמח"ל:

"המקווה תמיד בשמחה, בלי צער. כי המצטער תמיד הוא ביגון ואנחה, וחושב שאין לו תרופה. אבל מקווה אינו מצטער כי הוא מקווה תמיד, ואפילו אם יתמהמה - מחכה, נמצא התקווה מחיה אותו… ומי שהוא מקווה נאמר בו (מיכה ז, ח): 'כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי' ".

כל יהודי נשאל (שבת לא, א) בבואו אחרי מותו לבית דין של מעלה: "ציפית לישועה"? הדרישה היא לצפות, יום יום, שעה שעה – "כִּי אַתָּה אֱלֹקֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם".

על הציפיה לישועה כתב הסמ"ק (רבי יצחק מקורביל – ספר מצוות קטן):

"לידע שאותו בורא שמים וארץ הוא לבדו מושל מעלה ומטה ובד' רוחות… ובזה תלוי מה שאמרו חכמים ששואלין לאדם לאחר מיתה בשעת דינו: ציפית לישועה?... כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני הוצאתי אתכם (ממצרים), כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלוקיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם".

הציפיה לישועה, ההבנה כי בורא העולם הוא גם מנהיג העולם ומוביל אותו לקראת תכליתו וייעודו, היא חלק מהותי ממצות האמונה. אדם מאמין הוא אדם שמאמין בישועתו של ה' ומצפה לבואה.

הרב גור גלון – מתוך האתר: "ישיבת הר ברכה" - http://yhb.org.il/?p=219