סתירה בענין החיוב למחות? (3 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי הלל פנדל, 6/11/2018
במס' שבת נה. כתוב שהצדיקים בתקופת יחזקאל היה בידם למחות ולא מיחו ולכן מגיע להם אותו עונש כמו הרשעים.
מצד שני, כתוב בסנהדרין קג. - ביקש הקב"ה להחזיר
את העולם כולו לתוהו בשביל דורו של צדקיהו, נסתכל בצדקיהו ונתקררה דעתו. [שואלת הגמרא:]
בצדקיהו נמי כתיב ויעש הרע בעיני ה'? – שהיה בידו למחות ולא מיחה.
כלומר, על אך שהיה בידו למחות ולא מיחה, עדיין נחשב צדיק!
האין כאן סתירה?!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (3)
שם לך ורשום על מצחן של צדיקים. קשא מ"ש לרשום על צדיקים, דאין צריך לרשום אלא על רשעים, ויצוה למלאכי חבלה מי שיש עליו רושם ימיתהו, וכל מי שאין עליו לא יגעו בו, ועוד קשא והלא לא שייך חזרה אצל הקב"ה, כי הוא יודע מעיקרא מה שטענה מדת הדין, ומאחר שהסכים לדבריה אם כן למה א"ל בתחלה לרשום על צדיקים שיחיו, ונראה לי בס"ד דכתבתי לעיל על דף למ"ד דצדיקים גמורים אין נחבלים על ידי מלאך המות, ורק בשעת מיתה עומד לפניהם ומראה להם כלי זעמו ב"מ, ומחמת פחדם מוסרין עצמן לד' ומתים בנשיקה על ידי אור שכינתו ית', וידוע כי תמיד יש בישראל צדיקים גמורים ובינונים, וידוע דהבינונים נידונין ברוב זכיות, וצדיקים בחוט השערה, ורשעים גמורים לוקין בשביל רובי עונות, ובזה מובן הענין דתחלה א"ל לרשום על צדיקים גמורים תי"ו ולא לפטרם ממיתה לגמרי, אלא כדי שידעו מלאכי חבלה מסימן הזה שהם צדיקים ולא יבאו לשלוט בהם להמיתם בידים, אלא רק יבאו ויעמדו לפ
ה]סוק צ"ל הפסוק
לאחר הדו שיח עם מידת הדין שבה כביכול נצחה מידת הדין, חזר בו ה' מהכוונה להוסיף להם הגנה מיוחדת. אבל עדיין הם נחשבים צדיקים ויוכלו להתמודד עם מלאכי החבלה בזכות צדקותם רק ללא ההגנה הנוספת שרצה ה' להוסיף להם.
לגבי צדקיהו בסנהדרין - אכן גם צדקיהו היה צדיק, ומה ששואלת הגמרא שכתוב לגביו "ויעש הרע בעיני ה'" , אין הכוונה שהיה רע ממש אלא היה צדיק שבזכותו ראוי העולם לא לחזור לתוהו, אלא שלא מיחה כראוי בבני דורו.
ואכן גם צדקיהו נפגם בכך שחי בדור שבו היה ראוי העולם לחזור לתוהו, לו היה מוחה בבני דורו כראוי לא היה מגיע בכלל לחיות בדור שראוי לחזור לתוהו.
וברובד פנימי יותר כדאי לעיין במה שכותב הבניהו בן יהוידע במסכת שבת על העניין.
עיקר דבריו מדברים על כך שכביכול נראה מכאן שישנה חזרה של ה' מדעתו הראשונה,שהרי טענות מידת הדין היו ידועות גם לה'. וכביכו