פרשת השבוע - תולדות
"וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ" (בראשית כה, כד)
שני סוגי התמודדות לעם היהודי: התמודדות עם צאצאי ישמעאל והתמודדות עם צאצאי עֵשָׂו:
א. שני בנים לאברהם אבינו - יצחק וישמעאל. על ישמעאל נאמר (בראשית טז, יב): "וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ".
ב. שני בנים ליצחק אבינו - יעקב ועֵשָׂו, שנולדו שניהם בכרס אחת (בראשית כה, כד): "וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ".
היחסים בין עֵשָׂו ויעקב, והשוואתם ליחס שבין יצחק וישמעאל עשויים ללמד על ההתמודדויות של ימינו עם אומות העולם. חילוק זה בין עֵשָׂו וישמעאל נכון גם היום יותר מתמיד. תולדותיהם של שני אלו - ישמעאל ועֵשָׂו, יוצרים עבורנו איום, כל אחד מצדו ועניינו.
אך קשה צביעותו של עֵשָׂו מפראותו של ישמעאל.
בני ישמעאל, שהאומות הערביות הם בני בניו, עומדים עלינו לכלותינו. "ידם בכל" - בחגורות נפץ, בפיגועי ירי ובטילים להשמדה המונית. אולם, בני בניו של עֵשָׂו, שהם בהכללה החלק הנוצרי ה'נאור' של העולם יוצאי תרבות המערב - הם כביכול תאומים שלנו, בני אותה הבטן.
תרבותם מתבססת על: עוצמה כוחנית וכלכלית, הרדיפה אחר היפה והערב לשעתו, והעדפתם של הישגים חומריים על פני הישגים רוחניים או מצפוניים. בתרבות זו ישנם סדקים נרחבים המתגלים במוסריות העולם, בפירוק התא המשפחתי, במתירנות הולכת וגוברת ועוד.
רבים מבני עמנו נתונים להשפעת תרבות זו. אנו מרשים לעצמנו להדמות להם, להתלבש כמותם, לצרוך את אותה התרבות המקולקלת כמותם ומכך מגיעים אנו גם לחשוב כמוהם.
אם כן, מי מסוכן יותר עבורנו: ישמעאל הבא בפה מלא לגרשנו מארצנו, או עֵשָׂו הגורם לנו להחלשת המוסר ולהתבוללות עצומה בתפוצות? כאן בארץ ישראל הקדושה, אחרי שסוף סוף יצאנו מהגלות הארוכה - בא הוא ומכניס את הגלות ואת חוקי הגויים אל תוכנו פנימה.
תפקידו של עם ישראל להיות אור לגויים, הוא מהווה אנטי תזה לתרבות "עֵשָׂו"/המערב. לצערנו, צריך היום להיות אמיץ כדי לומר בגאון - איננו עם ככל העמים. כמה מאמץ וכמה כוחות זקוק היהודי הפשוט, החשוף לתרבות המערבית, כדי לאכול את הטוב שבה ולזרוק את הפסולת.
דרך ארוכה עברנו ואין אנו יודעים עוד כמה לפנינו, אך 'עם הנצח' אינו מפחד מדרך ארוכה, נמשיך אנו בדרכנו הארוכה ולא נרתע מכל לחצים והשפעות זרות, עד אשר תבוא השעה שיתקיים בנו "ועלו מושיעים לשפוט את הר עֵשָׂו - והיתה לה' המלוכה", וכולם יכירו בעליונותה של הרוח היהודית, זו המביאה פדות ומרפא לכל תחלואי העולם.
כתב הרב קוק זצ"ל (אורות התחיה מג):
"השלווה הגשמית שתבוא לחלק מהאומה, אשר ידמו שכבר באו למטרתם - תקטין את הנשמה, השאיפה לאידאלים תחדל. עד אשר יראה כי חוסן ישראל הוא באור ה', בתורה - והם הם חבלי משיח שיבסמו את העולם על ידי מכאוביהם".
הרב יוסי שטרן, ראש ישיבת ההסדר עכו - www.yakko.co.il
ערכים - http://www.arachim.org/
