"ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך" (בראשית כד,נה). '"ויאמר אחיה ואמה" - ובתואל היכן היה? הוא היה רוצה לעכב, ובא מלאך והמיתו' (רש"י). וכך מובא בב"ר: '"וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ" (בראשית כד,נה), וּבְתוּאֵל הֵיכָן הוּא? בִּקֵּשׁ לְעַכֵּב וְנִגַּף בַּלַּיְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יא, ה): "צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ”, "צִדְקַת תָּמִים" זֶה יִצְחָק, "תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ" שֶׁל אֱלִיעֶזֶר. (משלי יד,לב): "וּבְּרָעָתוֹ יִדָחֶה רָשָׁע”, זֶה בְּתוּאֵל שֶׁנִּגַּף בַּלַּיְלָה. "תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים”, אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלוֹ' וכו' (ב"ר ס,יב). במדרש מבואר גם הקשר שבפס', מדוע בקשו כמה ימים, שהכוונה לשבוע (ע"פ המדרש, בגמ' [כתובות נז,ב] מובא שהכוונה לשנה). אולם מדוע בתואל רצה לעכב את נישואי רבקה? יותר מזה, לא רק שרצה לעכב, אלא שממש היה מוכן ללכת רחוק לשם כך: '"ויושם לפניו לאכול”. ויישם כתיב, מלמד ששמו לפניו סם המות להאכילו. עד שהם מדברים הפך גבריאל את הקערה וטעם ממנו בתואל ומת, תדע לך שהרי שוב לא נזכר שמו בתורה, דכתיב "ויאמר אחיה ואמה” ואילו בתואל לא קאמר מידי' (פסיקתא זוטרתא, בראשית כד,לג). כך שקשה, מדוע כ"ך התנגד לנישואיה עד שהיה מוכן להמית את אליעזר? בילקו"ש מובא דרשה אחרת על מותו של בתואל: 'כיון שראו את הצמידים נתקבצו להרוג לאליעזר, וראו שהיה נוטל ב' גמלים בב' ידיו ומעבירן את הנחל. כיון שראו כן, אמרו אין אנו יכולין להרגו. והניחו קערה לפניו וסם המות בתוכה, ובזכות אברהם נתחלפה הקערה ואכל בתואל ממנה ומת. ואין ויושם [כ"ד, ל"ג] אלא לשון סם. ומפני מה מת בתואל? שהוא היה מלך בארם נהרים, וכל בתולה שתנשא בועל אותה לילה ראשונה ואח"כ חוזרת לבעלה. נתקבצו כל השרים ואמרו: אם הוא עושה לבתו כשם שעשה לבנותינו, מוטב, ואם לאו, אנו הורגים אותו ואת בתו. לפיכך מת כדי שינצל אליעזר ורבקה' (ילקו"ש רמז קט). יוצא לפי הסיפור בילקו"ש שאנשי המקום רצו לשדוד את אליעזר ולכן היו מוכנים להרגו. ומה שבתואל מת זה משמים כדי שלא יהרגוהו אנשי המקום לאחר שלא יאנוס בתואל את רבקה בתו. לפי זה אולי אפשר לומר גם בדרשה של ב"ר, שבתואל הוא ששם את סם המות בקערה של אליעזר כיון שרצה לעכב את נישואי רבקה, כדי שלא יצטרך להתמודד עם הבעיה של החוק שהיה אצלו, שהיה בועל בתולות שנשאו. (אמנם אפשר שגם בפסיקתא הכוונה שאנשי מקומו שמו, כמו בילקו"ש [אמנם גם בילקו”ש לא מובא במפורש שאלו היו אנשי עירו, אולם מזה שמובא שראו כשעבר את הנחל משמע שזה היה בדרך, ולכן משמע שזה האנשים באזור. לעומת הפסיקתא שסתם מובא שרצו להרגו, ולכן בסתמא משמע שזה בתואל ולבן], ולא שבתואל שם, שאמנם רצה לעכב אבל לא רצה להרוג, כיון שהיה לו אינטרס להתחתן עם בית אברהם בשל עשירותם, ורק רצה לעכב זמנית). לכן אולי (אפשר לחבר בין הדרשות ש)אנשי מקומו רצו להרוג את אליעזר כדי לשדוד אותו, ובתואל הסכים לשתף איתם פעולה, שידע שזה יציל אותו ממוות ע"י אנשי מקומו, בשל החוק של בעילת הבתולות. והמלאך בא והחליף בין הקערות, וכך קרה שבטעות בתואל אכל ומת מהרעל ששמו. ממילא אם הסיבה שרצה לעכב זה בשל הפחד שלו ממעשיהם של אנשי מקומו – שיהרגוהו, אולי גם מובן מדוע דווקא לבן הוא שרץ לקראת אליעזר: “ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה. ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין. ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין. ויאמר בוא ברוך ה' למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים" (בראשית כד,כח-לא). שמדוע לא בתואל יצא לקראתו (וקשה לומר שבתואל לא ידע כי אמרה "לבית אמה", שהרי לבן פינה את הבית, כך שראה שמשהו מתרחש)? בפשטות אפשר שבתואל שמר על כבודו, ולכן העדיף שלא לצאת לקראת אליעזר, אבל לבן שחמד את הכסף ולא הקפיד על כבודו אז רץ לקראתו כדי שאולי יזכה בכסף מאליעזר. אולם אולי אפשר שבתואל לא רצה לצאת לקראת אליעזר, כדי שלא יתפרסם כ"ך ברבים, שאם יצא, יראו כולם שיש כאן משהו חשוב ויבררו מה קורה כאן, ואז יתגלה שבא אליעזר לענייני שידוכים, ואז אנשי מקומו יחכו לראות מה יעשה איתה, ויבוא לידי סכנה. אולי גם רמוז בפס': “והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה. והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה" (טו-טז). שיש סמיכות בין שרבקה היא בת בתואל, לבין שהיא "בתולה", שעכשיו יחכו אנשי המקום לראות מה יעשה בתואל ע”פ החוק של הבתולות. אולי גם רמז "ואיש לא ידעה" שאיש זה לשון חשיבות, שרומז לאיש חשוב שגם הוא לא ידע אותה, שהכוונה לבתואל שהיה 'מלך בארם נהרים', שעכשיו הוא יצטרך שלא לדעת אותה.