לקט מביאור "תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת חיי שרה

כג,ח: ופגעו לי בעפרון בן צוחר: ש: מדוע דווקא 'ופִגעו' ולא 'והַפגישו אותי'? ת: אברהם מבקש לפגוש דווקא את עפרון, רק אותו, ולא מישהו אחר, כי ידע מהמדידות שערך בסיירו בארץ 'לאורכה ולרוחבה' כי המערה אשר לעפרון היא המקום המדויק לצורך קבורת שרה (ראה מאמרי "קווים, כיוונים וכוונות" באתר 'דעת'). 'לפגוע' במישהו, הכוונה היא לפגוש דווקא אותו ורק אותו ...

כד,יד: והיה הנער(ה): ש: מדוע 'נערה' בלי ה' בסוף? ת: אליעזר חיפש נערה עם תכונות של אדם חזק, כלומר גם נשית ועדינה, וגם חזקה והחלטית, כך שתוכל לשאוב לו ולגמליו. הוא ידע שרק אדם חזק מאד יכול לשאוב לעשרה גמלים צמאים שבאו דרך ארוכה מכנען לארם נהריים. וגם ידע שרק נערה החלטית תוכל לעזוב את משפחתה וללכת אל הלא-נודע.

כה,א: ויוסף אברהם ויקח אשה: ש: מדוע לקח עוד אשה וגם פילגשים (פסוק ו') והוא כבר זקן, לפחות בן 137 (לאחר מות שרה), וכתוב עליו שהיה "זקן בא בימים" (כד,א)? ת: ... לאחר עקידת יצחק שרה לא יכלה לסלוח לאברהם על מעשהו שכמעט גרם למות בנה, לכן נפרדה ממנו, השאירה אותו בבאר שבע ועברה לגור עם יצחק בקרית ארבע. לכן מתה שם, ואברהם בא מבאר שבע לספוד לה ולקברה. מכיוון ששרה עזבה אותו, הוא הוסיף ולקח אישה, בעודו צעיר יחסית, שהרי רק כשהיה קרוב לגיל 140 שלח את אליעזר להביא כלה ליצחק (שהרי יצחק היה בן 40 כאשר לקח את רבקה), ואז כתוב עליו "זקן בא בימים". זה מסביר גם מדוע יצחק לא היה גר עם אביו.