אדם שמונע מעצמו לשמוע דברי מוסר ותוכחה גרוע מחולה שמתחמק מרופאו שרוצה לשוחח עמו אודות האבחנה הרפואית של סדרת הבדיקות שעשה ולהעניק לו טיפול הולם. מילא זה שהתחמקותו יכולה להשפיע ישירות על המשך חייו בעוה"ז, אך לבריחה מהמציאות של קודמו יש השלכות חריפות לחיי הנצח של העוה"ב.

שהרי אדם שיודע מה דרוש תיקון אצלו יודע מה עליו לעשות ובמה להשקיע את מאמציו. אך אם יבוא אדם ויגלה לו שאם לא יגיש טופס מסוים המשכורת הבאה שלו לא תופקד בחשבונו, איך יודה לו מקרב לב על החסד הגדול שעשה עמו? אם יספרו לו שבנו צריך לגשת למבחן חוזר במקצוע מסוים כדי שיוכל לקבל את תעודת הסיום שלו, איך ישמח לבו שנמנעה ממנו את התקלה הזאת? ומה זאת משכורת עלובה ותעודה חסרת משמעות ביחס לכל חיי הנצח של העוה"ב, שהאדם יכול לאבד אם לא יפתח את העינים, יקח את עצמו בידים ויבין שיש דין ויש דיין וחייו אינם הפקר, שום דבר לא קורה במקרה אלא בהשגחה פרטית מדוקדקת עד לרמת הפרט האחרון של עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, חוקר כליות ולב ששום מעשה, דיבור, רגש, מחשבה ורצון של אף יצור חי בכל העולם כולו לא נעלמים ממנו, ואת הכל יביא ד' במשפט.

אם אדם יהיה אסיר תודה לרופא שירפא את גופו החומרי, יציל את חייו ויעניק לו עוד כמה שנות חיים בעולם השפל הזה, כל שכן שעליו להודות, לשמוח ולהעריך יותר את מי שעזר לו לתקן את נשמתו וזיכה אותו בכך לחיי הנצח האינסופיים של העוה"ב.

אך בפועל סדר העדיפות של אנשים רבים הנו הפוך לצערנו הרב, וכך אם יש משהו בגוף הגשמי והזמני שלהם שאינו מושלם הם יהיו מוכנים לעשות כל מאמץ כדי לתקן את המעוות אף אם זה כרוך בניתוח מסובך ומסוכן, כמו ניתוח לישור האף וניתוח ליזר להסרת משקפים, ולעומת זאת אם ימצאו בקרבם מידה שדורשת תיקון גמו גאוה, כעס, תאוה אסורה, שנאה וקנאה הם יתיחסו לכך באדישות ולא יחשבו שעליהם לפעול בנדון ולעשות כל השתדלות אפשרית כדי לתקנה, כשלמעשה ההיפך הוא הנכון, שהרי בבית דין של מעלה לא ישאלו את האדם מה היה אורך האף שלו או אם חבש משקפים אם לאו, אלא יבדקו כמה תורה למד ומה היתה מידת העמל שלו, כמה מצוות עשה ועד כמה הן היו יקרות וחשובות לו והיו לשמה, כמה יראת שמים היתה לו וכמה השתדל בתיקון מידותיו.

אע"פ שהיצר הרע עושה כל שביכולתו כדי לגרום לאדם לחשוב שהחלק העיקרי שבו זה הגוף הגשמי שלו, האמת היא שהאדם הוא למעשה הנשמה האלוקית שבו שהיא זו שתמשיך בבוא היום לחיי הנצח של העוה"ב, ולא הגוף הזמני והחומרי שבבוא היום יוכנס לאדמה וברוב המצבים אף יתליע. ויוצא מכאן שאדם שמשקיע בדבר זמני וחסר כל חשיבות תוך שהוא מזניח את הדבר העיקרי והעליון ביותר שבו לא יכול לקרוא לעצמו חכם ונבון, שנאמר: "חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְו‍ֹת" (משלי י, ח), כדוגמת משה רבינו שבזמן שבני ישראל עסקו בביזת מצרים הוא לקח את עצמות יוסף כדי להביאו לקבורה ראויה ומכובדת מאחר ויחס את החשיבות הראויה לכל דבר וענין וידע מה היחס הנכון בין שתי האפשרויות. לא לחינם נקרא הרועה הנאמן שהוא הנברא הבחיר והקדוש ביותר שהאנושות ידעה איש האלוקים, שעוד בעוה"ז חי ע"פ עולם המושגים של העוה"ב, וזה הסוד הגדול לכל מי שרוצה לזכות לאושר ושמחה אמיתיים בחיים.

דיברתי עם אדם יקר לקראת ראש השנה לאחר זמן רב בו לא הזדמן לנו לדבר, ולאחר שהזכיר לי שהוא נוסע בשבת ברכבו בטענה שהקב"ה אוהב ומקבל כל אחד מבניו כפי שהוא אמרתי לו שלמי שמחלל שבת בפרהסיא אין חלק לעוה"ב כדי לנפץ לו את האשליה שהיצר הרע צייר לו ולהציל את חיי הנצח של העוה"ב שלו, ואעפ"כ התגובה שלו היתה: "למה אתה מעצבן אותי? אתה יודע שאני מחלל שבת", וניתן ללמוד ממנה לא מעט דברים עליו כמו על הרבה יהודים יקרים אחרים: גם הוא מאמין בבורא עולם ובקיומו של העוה"ב כשההבדל העיקרי בינו לבין שומרי תורה ומצוות אדוקים מתבטא בעד כמה כל אחד מהם מוציא מהכח אל הפועל את אמונתו ומביא אותה לידי ביטוי, אחרת האמירה הזאת היתה זוכה לאדישות וחוסר ענין מצדו. ועוד שבתוך תוכו הוא מודע לחשיבות הגבוהה של שמירת השבת וקיום כל שאר המצוות ואעפ"כ הוא בוחר להתעלם מציוויו המפורש של ד' יתברך ולמעשה פועל נגדו ועושה את ההיפך מרצונו אע"פ שזכה ממנו לחיים, בריאות, אישה, חכמה, כשרונות, תחומי ידע רבים, ילדים, בית, רכב, עבודה, שפע, ברכה, פרנסה וקצרה היריעה מלפרט. במוצאי ראש השנה התברר לי שהאמירה הזאת הפחידה אותו עד כדי כך שהוא התקשה להירדם באותו לילה. מה שמלמד על יראת השמים שיש לו מחד ומאידך שהיא לא מקבלת ביטוי הולם בחייו מפאת חוסר ידיעה. הוא פשוט לא ידע כלל מהי חומרת הדין של מחללי השבת בפרהסיא, ללמדנו על החינוך הלקוי אותו מקבלים רבים מילדי ישראל היקרים, שנמנע מהם ללמוד ולדעת את עיקרי היהדות והפרטים הבסיסיים והחשובים ביותר בתורתנו הקדושה בזמן שהם לומדים המון דברים מיותרים שלא יהיה להם בהם כל צורך במהלך חייהם.

שהרי אדם שחושב שאם יטמון את ראשו בחול זה יציל אותו ביום הדין, טעות גדולה היא בידיו וגם הוא יצטרך לתת את הדין על כל חטאיו ועוונותיו, כשבינתים במקום להתחיל לתקן את מעשיו ולישר את אורחותיו הוא רק הולך ומעצים את מידת הדין וחומרת הסבל שנשמתו תיאלץ לסבול אלא אם יחזור בתשובה ויקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות.

אם תשאלו את כל האמנים שלפני שחזרו בתשובה שרו וניגנו לפני קהל רב והגיעו לרמות גבוהות של סיפוק, הנאה והתרוממות הרוח, כולם יגידו לכם פה אחד שלאחר שחזרו בתשובה הרגישו שהם מגיעים לרמות הרבה יותר גבוהות של אושר ושמחה בחייהם בזמן לימוד התורה וקיום המצוות, שהרי התורה היא המילוי האמיתי של כל יהודי והמצוות הן המהות שלנו, כשהקב"ה תפר אותן במיוחד עבורנו בהתאמה אישית כדי שנוכל להגיע באמצעותן אל התכלית והשלמות. ואחד הטעמים להבדל הוא שלא דומה אדם שאורחות חייו ותפיסת עולמו מותאמים לחשיבה האנושית המוגבלת שמסוגלת לקלוט רק חלק מצומצם מאוד של התמונה לאדם שמבטל את עצמו לבורא ב"ה שהוא אינסופי ובלתי מוגבל ובשונה מכל בני האדם רואה את כל התמונה במלואה ולכן כשהאדם מיישר את אורחותיו ודרך חייו ע"פ דרך ד', התורה והמצוות מובטח לו שכל מציאות החיים שלו תהיה הרבה יותר מוצלחת, עליונה וקדושה בצורה שתשפיע על כל תחומי חייו בלי יוצא בן הכלל, ואם כשמדובר בילדים קטנים שודאי יצליחו יותר אם ישמעו להוריהם ומוריהם מאשר אם ישמעו רק לרחשי לבם, כל שכן כשמדובר ביחס לבני האדם ולו החכמים ביותר שבהם כלפי ד' יתברך שברא ומחייה אותם בכל רגע נתון ומתוך כך יודע מה הכי טוב עבורם בכל דבר וענין.