לקט מדברי גדולי הדורות על הפטרת השבוע

ישעיהו ס' (א'-כ"ב) ק֥וּמִי א֖וֹרִי כִּ֣י בָ֣א אוֹרֵ֑ךְ וּכְב֥וֹד ה' עָלַ֥יִךְ זָרָֽח.

גילוי אלומת אור מראשית בריאה לאחריתה[1]

ב'עליית' הפטרת 'שישי' לשבע דנחמתא, זוכים אנו לעליית אור מכובדת ומיוחדת עד למאוד, ק֥וּמִי א֖וֹרִי כִּ֣י בָ֣א אוֹרֵ֑ךְ וּכְב֥וֹד ה' עָלַ֥יִךְ זָרָֽח.  הרב משה ליכטנשטיין שליט"א בספרו בנתיבי נבואה מגלה לעינינו את אלומת אור אשר הוטמנה בנקודת ראשית בריאת העולם, עפ"י דברי חז"ל (חגיגה י"ב ע"א) דאמר רבי אלעזר, אור שברא הקב"ה ביום הראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, כיוון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן...ולמי גנזו, לצדיקים לעתיד שנאמר (בראשית א' ד') וירא אלקים את האור כי טוב, ואין טוב אלא צדיק, שנאמר (ישעיהו ג' י') אמרו לצדיק כי טוב. כיוון שראה אור שגנזו לצדיקים שמח, שנאמר (משלי י"ג ט') אור צדיקים ישמח. עכ"ל הגמרא. בספר הנ"ל טווה חוטי הזהב עפ"י דברי התוספות (מגילה ל"א ע"ב ד"ה ראש חודש) שההפטרות הולכות ועולות בנחמתן, מביא דברי חז"ל במדרש (ילקוט שמעוני בפרקנו רמז תצ"ט) אשר מאריכים ומטיבים העלאת אורות הגאולה. בין דבריהם:

אמר ר' יוחנן משל למהלך בדרך עם דמדומי חמה, בא אחד והדליק לו את הנר וכבה, ובא אחד והדליק לו את הנר וכבה, אמר מכאן ואילך איני ממתין אלא לאורו של בוקר. כך אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, עשינו לך מנורה בימי משה וכבתה, בימי שלמה וכבתה, מכאן ואילך אין אנו ממתינין אלא לאורך, שנאמר [תהלים ל"ו י'] כי עמך מקור חיים באורך נראה אור, וכן אמר הקדוש ברוך הוא קומי אורי כי בא אורך...

שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם. ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם שנאמר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח ועליכם בלבד זרח ולא על עובדי אלילים, שנאמר כי הנה החשך יכסה ארץ, באותה שעה מבהיק הקדוש ברוך הוא אורו של מלך המשיח ושל ישראל והולכים כלם לאורן של מלך המשיח ושל ישראל שנאמר [הפטרתנו פסוק ג'] והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך, ובאים ומלחכים עפר מתחת רגליו של מלך המשיח שנאמר ועפר רגליך ילחכו, ובאים כלם ונופלים על פניהם לפני משיח ולפני ישראל ואומרים נהיה לך ולישראל לעבדים, וכל אחד מישראל אלפים ות"ת עבדים יהיו לו, שנאמר בימים ההמה אשר יחזיקו עשר אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם...עכ"ל הילקוט שמעוני (חלק מהם מקורם בפסיקתא רבתי פרשה ל"ו פסקא קומי אורי).

ישנו אור נוסף הבוקע וחודר דרך כל מערכות הבריאה ושנות דור של הבריאה - אור התורה. משה רבינו ע"ה שמקבל את התורה מסיני ומוסרה ליהושע, מקבל אף הוא מאור גנוז ומכסה פניו במסוה, באשר עדיין אין יכולת הכלה לגילוי אור רב זה. ובספר חן טוב לרב טוביה הלוי ז"ל (נדפס לראשונה לפני כד' מאות שנה) כתב בפרשתנו (מהדורת 'קדמוניות תשס"ח עמ' רפ"ג) אמר עוד קומי אורי, ירצה שגם אחר שאהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' (עפ"י צפניה ג' ט') והיה ה' למלך על כל הארץ (עפ"י זכריה י"ד ט') יהיו ישראל מיוחדים ויאירו לעולם כאור השמש ולא כל אפיא שווים, וזהו שאמר קומי אורי כי בא אורך, ירצה, תדע למה אתה תאיר יותר, לפי שכבר בא אורך בסיני וקבלת את התורה אור מה שלא רצו האומות אז לקבלה...עכ"ל החן טוב. [אמר המלקט: אודה לה' יתברך שמצאתי חן טוב בעיניו, וגילה עיני בשכיות חמדת אוצה"ס שחנני, וראיתי דבריו אלו, ואמרתי לדבק טוב, לצרפם ולאחדם לדבריו של בעל הנתיבי נבואה.]

בנוסף לדברי המדרש הנ"ל בענין אור העתיד, מפלשת הארה אדירה זו, גם לאחד מגדולי מפרשי כתבי הקודש, אשר דרכו היא בביאור פשטי המקראות ולא על דרך דרוש ופנים, אך כאן גם הוא מביא דברים המבקעים מערכות הטבע (ואפילו שמסיים דבריו כי 'והכל דרך משל'). כך כתב הרד"ק בתחילת פרקנו: כי בא אורך - הגיע זמן ישועתך שהוא לך אורה גדולה, וכפל הענין ואמר וכבוד ה' עליך זרח, וכן תרגם יונתן ארי מטא זמן פורקנך. [כעת  מפרש פירוש אחר הפכי לענין ביאת האור, שהוא לא זריחת האור אלא שקיעתו] ויש מפרשים כי בא אורך שקע אורך, כמו שאמר [ויקרא אמור כ"ב ז'] ובא השמש אמר דרך משל שקע אורך שהוא אור בעולם הזה ויהיה לך תמורתו אור גדול והיא הישועה והשמחה. וכן אמר [הפטרתנו פסוק י"ט] לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם והכל דרך משל. עכ"ל הרד"ק.

בסיום עוד מדברי הרב משה ליכנטנשטיין במאמרו הנ"ל: ...החלפת ה'תאורה הטבעית'  של העולם הנברא באור אלקי רוחני היא ביטוי מובהק לפריצת הגבולות שבין עולם הרוח לעולם הטבע, ומסממני ביאת המשיח ואחרית הימים. הפקעת סדרי הטבע והחלפתם בהשגחה רוחנית המכפיפה את הטבע לצרכיה מעידה על דרגה רוחנית גבוהה ביותר, אם של יחידי סגולה הזוכים להשגחה פרטית בעוה"ז ואם של האומה לעתיד לבוא...בהפטרתנו מעיד הדבר על המדרגה הנשגבה אליה יגיעו ישראל בעת ההיא... זריחת כבוד ה' עליהם במקום האור הטבעי נובעת מקרבתם לקב"ה ומהישגם הרוחני.

התבוננות בפני צדיק – התבוננות בפני האדם עצמו

וְעַמֵּךְ֙ כֻּלָּ֣ם צַדִּיקִ֔ים לְעוֹלָ֖ם יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ נֵ֧צֶר מַטָּעַ֛י מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֖י לְהִתְפָּאֵֽר (ישעיהו ס' כ"א)

בתורת חיים חידושים וביאורים ממרן הגאון הרב חיים הלוי סולבייציק זצ"ל מבריסק, מספר שפעם אחת נסע מרן הגר"ח ללודז'. אותה תקופה שימש שם ברבנות הרב אליהו חיים מייזל זצ"ל, והגר"ח התארח אצלו. כאשר הגיע יצאו בני העיר לקבל פניו כיאה ויאות. בין מקבלי פניו היו גם קבוצת אברכים חסידים שלודז' היתה מבורכת בהם. כשראה הגר"ח שהם מתבוננים בו, שאלם: יונגלעייט, מה אתם מסתכלים? ענו האברכים כי מבואר בספרים הקדושים כי המסתכל בצורת הצדיק הוא סגולה ליראת שמים. ענה להם הגר"ח: כתיב ועמך כולם צדיקים, הרי שכולכם צדיקים, ולכן אם תסתכלו בתוככם ודאי יהיה לכם יראת שמים! והיינו כי אין העיקר שיסתכל בפני הצדיק אלא העיקר שיסתכל האדם בו בעצמו וליזהר בדרכיו והליכותיו שיהיו עפ"י התורה, וע"י זה יגיע ליראת שמים. ע"כ עפ"י התורת חיים. ותנא דמסייע ליה בדבריו של המגיד מדובנא בספרו להפטרות כוכב  מיעקב, לפסוק זה וזלה"ק: ...הנה האדם נקרא 'עולם קטן' [תנחומא פקודי ג'] להיותו מחוייב כל איש פרטי שישלים את עצמו בכל המעלות והמדות הנמצאות בארץ שיכלול הוא את כולם כאילו הוא האחד עולם מלא, כענין שאמרו (סנהדרין ל"ז) למה נברא האדם יחידי כדי שיאמר כל אחד בשבילי נברא העולם. פירוש שהחיוב על כל איש ישראלי להיות תמים במעשיו ושלם במדותיו עד שיהיה די להעולם בקיומו לבד. כי די לעולם באיש א' [אחד] ישר ושלם, וכמאמר [קהלת י"ב י"ג] כי זה כל האדם. ועוד זה היה ענין אברהם אבינו ע"ה שנאמר בו (ישעיהו נ"א) כי אחד קראתיו, מפאת היותו תמים במעשיו ושלם בכל המדות והוא בעצמו היה עולם מלא... עכ"ל. דברים נוספים מופלאים ועמוקים ראה בדברי המהר"ל דרך חיים לאבות ביאור משנת 'כל ישראל' (לאחר ההקדמה).

הישועה בזכות חומות הוספת גדרי סופרים ובתי המדרש

...וְקָרָ֤את יְשׁוּעָה֙ חוֹמֹתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ תְּהִלָּֽה (ישעיהו ס' י"ח)

רבינו יוסף חיים (ה'בן איש חי') כותב בספרו להפטרות ברכת חיים וזלה"ק: [חומותיך] הם גדרים וסייגים אשר תוסיפו במצוות ובמעשים טובים להרחיב בזה גבול הנפש. ושעריך אלו בתי מדרשות מלאים תהלה, היינו התורה שנקראת 'תהלה'. ופירשתי בס"ד הטעם שנקראת 'תהלה' [דבריו מבוססים עפ"י דברי האר"י הקדוש (שער מאמר רז"ל דף ח') ולא זכיתי לבוא עדנה, לכן לא הצגתים לפניכם. בהמשך דבריו חוזר לדרך הנגלה ואלו דבריו המקודשים]...ידוע שעם ישראל נגאלין בזכות דברי סופרים, שהם הגדרים וסייגים שעשו 'משמרת למשמרת'. גם נגאלים בזכות בתי כנסיות ובתי מדרשות, שיהיו מלאים מקול תורה ותפלה [עפ"י ברכות ח'] וזה שאמר: וקראת ישועה חומותיך, הוא זכות הגדרים וסייגים שהם חומות לגופי תורה. גם עוד בשביל שעריך, בתי כנסיות ובתי מדרשות, הם תהלה שמלאים בקול תורה ותפילה, ובזה תזכו לישועה בעגלא ובזמן קריב, אכי"ר. עכ"ל הברכת חיים זיע"א.

מִי־אֵ֖לֶּה כָּעָ֣ב תְּעוּפֶ֑ינָה וְכַיּוֹנִ֖ים אֶל־אֲרֻבֹּתֵיהֶֽם. כל זמן שישראל בגלות 'מי' נפרד מ'אלה' [שם 'אלקים'] כאשר ישובו בנים ל'ארובותיהם' יתחבר 'מי' עם 'אלה' ויהיה שם אלקים שלם. ייטב פנים שקלים. ויסוד העבודה [סלונים] פירש עולם התשובה נקרא 'מי'. כאשר האדם נותן אל לבו לשוב אל ה'. בזה נשמתו מזככת ועולה למעלה, כיונים אל ארובותיהם. (ביאורי חסידות לנ"ך יש"י חסידה).