"וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה" (דברים ל, ג)

האם ניתן להוכיח שאלוקים קיים? בספרות המחשבה ישנם מספר כיוונים להוכחה על קיום אלוקים:

א. כיוון אחד הוא הכיוון של הטבע. החזון איש בספרו "אמונה ובטחון", מביא תיאור נרחב של האדם, שיש לו "מקלות" בדמות אצבעות והוא מפעיל אותם בחכמה רבה, יש לו עיניים, אוזניים ושיניים - וכולם פועלים בהרמוניה מופלאה.

האם ייתכן - שואל החזון איש - שאדם ירוקן קסת דיו על דף, ותצא לו תמונה מרהיבה ביופייה מורכבת ומסועפת, והכל יהיה במקרה? ברור שלא. אם יש תמונה שמורכבת מפרטים רבים, מישהו צייר אותה ולא קסת דיו שנפלה במקרה. אם כן, כיצד ייתכן שהאדם, המורכב מכל כך הרבה אברים הפועלים ביניהם בהרמוניה מופלאה, ייברא אף הוא במקרה? חייב להיות בורא ליצירה המופלאה הזו.

ב. כיוון אחר של הוכחה, הוא הכיוון של ההיסטוריה עליו מדבר ר' יהודה הלוי בספרו "הכוזרי". ההיסטוריה היהודית מליאה פלאים: עם שמקבל תורה, ולאחר מכן מפוזר ומפורד, ועם כל זה שומר על חיוניותו ועל תורתו למרות פיזורו. על פי ההיגיון הרציונאלי לא יכול היה עם ישראל להחזיק מעמד אחרי כל האויבים שקמו עלינו להשמידנו במשך הדורות. למרות אלפי שנות הייסורים, הרדיפות הגזירות, למרות הכל - האנושות לא יכלה לנו. כל האומות שרדפו אותנו, לא הצליחו במה שרצו – להשמיד אותנו, עובדה – אנו קיימים. הייתכן כי זה קורה במקרה?

ג. פרשת ניצבים מביאה הוכחה נוספת, חזקה ומשמעותית - הוכחת העתיד (אותה למדתי מפי מו"ר הרב יואל בן נון, שלמד זאת מדברי הרמב"ן):

בפרשה נאמר (דברים ל, א-ה): "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ".

מתי התרחש קיבוץ הגלויות וחזרת עם ישראל לארצו כפי שמתוארים בפסוקים הנ"ל? לא בכניסת ישראל לארץ בימי יהושע, וגם לא בשיבתם השניה בימי עזרא. הדבר הזה התרחש בימינו!

רק בימינו שב ה' את שבותנו מכל העמים אשר הפיץ אותנו אליהם: מאתיופיה ומרוסיה, מגרמניה ומפולין, מאמריקה ומצפון אפריקה. רק בימינו קרה קיבוץ גלויות מופלא שאין כדוגמתו, כאשר קמו יהודים מקהילות שלמות ועלו בבת אחת לארץ. וזאת – לאחר הקללות הנוראות המוזכרות בפרשת כי תבוא, ואשר כה מזכירות את השואה המזוויעה.

כיצד ידעה התורה, שנכתבה לפני כל כך הרבה שנים, את העתיד לקרות לעם ישראל בדיוק כה מופלא?

הרב יעקב שפירא שליט"א

הרב משה גרילק שליט"א, מתוך הספר "פרשה ופשרה"