בספר "עלינו לשבח" מובא סיפור נורא, המלמד אותנו מהו כוחה של הצלה: בתקופה שבה התרחש האירוע, סיפור הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שלט עדיין הצאר ניקולאי ברחבי רוסיה, וכידוע היתה זו תקופה איומה לכל התושבים. הצאר הצר את חייהם של כל אזרחיו, עשה בהם שמות, הרג מספר עצום של אנשים ללא אבחנה, והכל חיפשו דרך להיפטר ממנו. בשלב מסוים, ביקש הצאר להשתלט גם על פולין. ואז קמה תנועה שראשיה החליטו להפיל את הצאר. ראש התנועה, היה מהפכן גדול שהצליח לסחוף אחריו רבים אחרים. בשל כך הוא הפך ל"מבוקש מספר אחת" של חיילי הצאר שחיפשו אחריו בכל מקום. פעם איתרו אותו החיילים בעת שהיה רוכב על סוסו, ודלקו אחריו כברת דרך ארוכה. כאשר ראה שהחיילים עומדים להשיג אותו, ואין לפניו מפלט, נקט בתחבולה: הוא קפץ מן הסוס, אבל הותיר את הסוס במצב, שהמשיך לשעוט בדרכו הלאה, כדי שהחיילים יחשבו שהוא עדין נמלט על הסוס. בינתיים, נמלט לדרך צדדית, ונכנס לדירה הראשונה שנקלעה בדרכו. אבל, חיילי הצאר הבחינו עד מהרה בתחבולה ונכנסו אף הם לבתי העיירה ההיא, וחיפשו את המבוקש. הדירה שלתוכה נמלט היתה שייכת ליהודי. בשומעו שהאיש רוצה להסתתר בדירתו מאימת הצאר, החל להסביר לו בדברי טעם שאין כל הגיון להסתירו בדירה. "זה לא ישתלם, לא לך ולא לי" אמר, "הנה עוד מעט יבואו החיילים וימצאוך כאן, ולא תרוויח מאומה. יותר כדאי לך להסגיר את עצמך לידיהם, ולי זה בוודאי לא משתלם להכניס את עצמי לצרה הזו, כי אני איענש בגינך עונש חמור על שסייעתי למי שנמלט מהצאר". האיש שמע והמשיך לדירה הבאה, שגם היא היתה שייכת ליהודי. בעל הדירה היה יותר נועז מן הקודם, והורה לנמלט להסיר את בגדי הצבא שלו וללבוש "בגדים של יהודים", להתעטף בטלית ולעשות את עצמו כמתפלל. את בגדי הצבא הסתיר היהודי בפניה נידחת בדירתו. והנה, תוך מספר דקות בודדות הגיעו החיילים אל הדירה, והחלו לערוך בה חיפוש קדחתני כדי לבדוק האם הנמלט נמצא כאן. באחד החדרים הם נתקלו באיש שעמד והתפלל, ומראהו כיהודי אמיתי לכל דבר, ולא העלו בדעתם שהוא - הוא המהפכן הגדול הנאבק בכל עוז נגד הצאר. הם גם לא העלו במחשבתם שבתוך מספר דקות מעטות, הצליח ל"התחפש" בצורה כה מושלמת, ואפילו ניגשו אליו ולא בדקו את זהותו. כך ניצל המהפכן ונפרד לשלום ממצילו. "אני עוד אשיב לך כגמולך הטוב", הבטיח. בעל הדירה לא התרגש במיוחד מהדברים "במה יוכל חייל פשוט להחזיר לו  טובה?" הוא לא ידע, שחייל זה אינו אלא אותו מהפכן מפורסם שכל המדינה מדברת עליו. עברה עוד תקופה, והאיש הצליח להפיל את הצאר, ועלה לכס הנשיאות במקומו. יום אחד, מקבל היהודי שלנו כרטיס הזמנה מלשכת הנשיא, כשאליו מצורף כרטיס נסיעה במחלקה הראשונה ברכבת. הוא נבהל מאד לנפשו ולא ידע על מה ולמה קוראים לו אל הנשיא. בלב רועד הוא עולה על הרכבת ומגיע אל הארון. ה"חפץ חיים", שסיפר את סיפור המעשה בסעודת פורים, תיאר כיצד הוא עומד לפני הנשיא, השואלו אם הוא מכיר אותו, וכאשר ענה בשלילה, הציג עצמו בפניו כאותו חייל פשוט, שבא לדירתו וביקש מפלט מפני רודפיו. לאחר שהעניק לו כרטיס כניסה לארמון וזכות כניסה ללשכתו הפרטית בכל עת שירצה, והעניק לו מתנות לרוב, פנה אליו הנשיא ואמר לו: "אני רוצה לומר לך דבר חשוב, אתה חשבת, שבמעשה האבירי שעשית עימדי, הצלת לכל היותר אדם אחד, והנה המציאות מוכיחה לך שבכך גרמת להצלתה של מדינה שלמה!!! שהרי לא היה מי, שלא רצה להיפטר מהצאר ומשלטונו האיום". "בשנת תרפ"א", המשיך הרב גלינסקי, "ניסו בחורים רבים מישיבת נובהרדוק להבריח את הגבול, ו- 18 מהם נתפסו והיו אמורים להישפט בעונש קשה מאד, הם פנו למרן הגאון ר' חיים עוזר גרודז'נסקי זצ"ל ושאלו לעצתו. הרב, שידע מסיפור ההצלה של הנשיא ע"י היהודי, ייעץ להם שיגשו אל היהודי ויבקשו ממנו שיפעיל את השפעתו על הנשיא. וכך היה, כל 18 הבחורים ניצלו אבל, הוסיף הרב גלינסקי "לא רק 18 בני ישיבה! כי לאחד מהם קראו יעקב ישראל קנייבסקי, הסטייפלר הקדוש, שהוכתר ברבות השנים לרבן של כל בני הגולה ואחד מגאוני הדורות האחרונים, שכל העם היהודי ברחבי תבל שותה בצמא כל מילה מדבריו".