לקט מדברי גדולי הדורות על הפטרת השבוע

אשכנזים ישעיהו ס"ו השמים כסאי (הפטרת שבת ראש חודש).

ספרדים (ישעיהו נ"ד י"א-נ"ה ה') עניה סוערה ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת ראש חודש השמים כסאי, ופסוק ראשון ואחרון מהפטרת ערב ראש חודש מחר חודש (מכיוון ב' דר"ח יחול ביום ראשון).   

משלש יוצא אחד – ז' דנחמתא, ר"ח או ער"ח?

רקע לבחירת ההפטרה[1]

השבת נפגשים אנו בסוגיה מעניינת לבחירת ההפטרה. למעשה לפנינו דילמה כפולה: האחת – האם לקרוא הפטרה מזו המסודרת על סדר שבע דנחמתא, או הפטרת ראש חודש. השניה – ללא קשר לסוגיית 'שבע דנחמתא', מכיוון שראש חודש שני ימים, דהיינו שבת וראשון, האם לקרוא הפטרת ראש חודש 'השמים כסאי' שבישעיהו, או הפטרת 'מחר חודש' הנמצאת בשמואל.

[הפטרת ראש חודש או משבע דנחמתא]

ראשית נקדים עפ"י האנציקלופדיה תלמודית ערך 'הפטרה' (ח"י טור י'-י"א) שכתבו: ...בימי חכמי התלמוד לא היו ההפטרות סדורות, ובאותם הימים היו מפטירים בכל מקום שהיו רוצים בענין שהיה נראה לו שהוא מתיחס לפרשה, ולאחר מכן הוקבעו ההפטרות, והן סדורות אצלנו לכל שבת ושבת [במגילה דף ל"א עיקר סוגיית ההפטרות, ובדף כ"ט ע"א סוגיית ד' פרשיות]. וגם בזמננו יש חילוקי מנהגים בהפטרות... [ועל הפטרתנו כתבו] ר"ח אלול שחל בשבת יש סוברים שאין מפטירין 'השמים כסאי' לפי שאותה שבת היא משבע של נחמה ומפטירין 'עניה סוערה' [אבודרהם, מרן המחבר או"ח תכ"ה א' (דיני ר"ח שחל להיות בשבת] אלא שיש מוסיפים אחר שגמרו ההפטרה פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת השמים כסאי, לזכר שהיום ר"ח. ויש שמפטירים 'השמים כסאי' [טור, מנהגי ר' אייזיק מטירנא (אלול. מכון ירושלים עמ' פ"א) הרמ"א בדרכי משה וכן בשו"ע בהגה"ה, לבוש תכ"ה].

הטעם לקריאת 'השמים כסאי' לפי שזו הפטרת ר"ח וגם יש בה מנחמות ירושלים [אור זרוע ח"ב סימן שצ"ב כתב וזלה"ק: מיהו מסתבר לן דודאי בשל ר"ח מפטירין ד'השמים כסאי' נמי נחמה היא ואית בה תלתא טעמי דאיירי בה מעין שבת ומעין ר"ח ותו דהיא נמי נחמה ותרוייהו כתיבי. וכ"כ מורי רבי אב"י העזרי (הראבי"ה) ר"ח אלול אם חל בשבת מפטירין 'השמים כסאי' ... (הראבי"ה, כפי שהביא האור זרוע)]

בשו"ת יחוה דעת[2] (ח"ג סימן מ"ב) לרב עובדיה יוסף זצ"ל ביאר: לכאורה לפי הכלל...תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, היה מן הראוי להפטיר 'השמים כסאי' שהפטרה זו תדירה יותר מהפטרת שבע דנחמתא. וכבר כתבו התוספות (סוכה נ"ד ע"ב) בד"ה אמאי, שהכלל של תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם הוא לא רק לענין להקדים את התדיר, אלא גם לענין דחיה, שאם אי אפשר לעשות אלא אחד מהם, תדיר קודם ושאינו תדיר נדחה לגמרי. [לאחר שהביא הטעם לעיל שיש בהפטרה גם פסוקי נחמה הוסיף] אולם יש לומר שבהיות ובפסיקתא אמרו שבשבתות של ימי בין המיצרים מפטירים בתלתא דפורענותא, ומיד לאחר תשעה באב בשבעה דנחמתא ולבסוף תרתי תיובתא [דרשו ה' בצום גדליה, ושובה ישראל בשבת שובה] וכתבו התוספות במגילה (ל"א ע"ב ד"ה ראש חודש) שכן המנהג כדברי הפסיקתא...לפיכך כשם שהפטרת תלתא דפורענותא, אם חל ר"ח אב בשבת דוחה הפטרת 'השמים כסאי' כמבואר בגמרא (מגילה ל"א ע"ב) [יש לומר לגבי הפטרת שבעה דנחמתא, שהיא דוחה להפטרת 'השמים כסאי'] נמצא שקבעו חז"ל מהטעם הידוע להם, שבזה לא שייך הכלל דתדיר קודם... עכ"ל היחוה דעת.

[תשלומין להפטרת 'עניה סוערה']

ראינו לעיל את חשיבות קריאתן של שבע דנחמתא במילואן. לכן גם למנהג שבשבת ר"ח אלול נדחית הפטרת 'עניה סוערה', הרי שהיא נדחית אך לא מבוטלת. כתב בספר המנהגים לר' אייזיק טירנא: ובשבת דרני עקרה [הפטרת כי תצא] אומרין גם עניה סוערה. ובלבוש (תכ"ה ב') כתב ...יש לה [עניה סוערה] תשלומין בפרשת כי תצא כמו שיתבאר סימן תקפ"א [תחילת הלכות ראש השנה]. ושם כתב: ...אומרים רני עקרה [הפטרת כי תצא] וגם עניה סוערה שהם סמוכים בנביא, עכ"ל הלבוש. דהיינו בהפטרת 'כי תצא' קוראים בישעיהו פרק נ"ד מתחילתו עד פסוק י', הוא המתחיל ברני עקרה. פסוק י"א מתחיל בעניה סוערה ההפטרה שדולגה בראש חודש אלול. מכיוון שהם באותו הפרק, לא משלימים אותה בפרשת שופטים שהיא בין 'ראה' ל'כי תצא', אלא ממתינים. וטעם נוסף שקשור לכך, הפטרות הנחמה הן לפי סדר הפרקים בישעיהו, להוציא הפטרת 'ראה' שמדלגת[3]. בתוספות הנ"ל (מגילה ל"א ע"ב) לאחר שפירטו את סדר הפטרות הנחמה: ...ולפיכך מקדימין 'עניה סוערה' קודם 'רני עקרה' דדרך הנחמות להיות הולכות ומשובחות יותר...ולעולם שוש אשיש ב'אתם נצבים' דהיינו בשבת שלפני ראש השנה, לפי שהיא סוף הנחמות...עכ"ל התוספות. וכן פסק למעשה במשנה ברורה (תכ"ה ס"ק ז') וכתבו האחרונים, דאעפי"כ [שהפטירו 'השמים כסאי' ולא עניה סוערה] אין לדלג אחת משבע דנחמתא, ועל כן כשיפטירו בפרשת 'כי תצא' ברני עקרה יסימו גם בעניה סוערה הכתובה אחריה.

[קריאת הפטרת ראש חודש או מחר חודש]

כפי שהוזכר בתחילת דברינו ישנה סוגיה נוספת ללא קשר ל'שבע דנחמתא', כאשר בראש חודש שני ימים, הראשון בשבת דהיינו היום השלשים של החודש שהסתיים, והשני ביום ראשון כלומר היום הראשון של החודש החדש, איזו הפטרה יקראו, האם של ראש חודש דהיינו השמים כסאי או של ערב ראש חודש דהיינו מחר חודש?

באנציקלופדיה התלמודית ערך הפטרה (ח"י טור י"ז) כתבו: ...יש מהראשונים [מובא באורחות חיים לר' אהרן הכהן מלוניל הלכות ספר תורה אות ס'] סוברים שאין מפטירין מחר חודש אלא כשחל ראש חודש בשבת וביום ראשון, שאז הוא מענין היום, ולא כשחל ביום ראשון בלבד. אבל רוב הראשונים [סדור רס"ג (קריה"ת מהדורת ראובן מס תשכ"ג עמ' שס"ט, בית יוסף תכ"ה)] סוברים שאם ראש חודש שני ימים בשבת וביום ראשון, מפטירין בשבת השמים כסאי. ויש שכתבו [בבית יוסף שם] שנוהגים לומר אח"כ פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת מחר חודש, לזכר שגם מחר הוא ראש חודש, ואעפ"י שאין מדלגין מנביא לנביא [מישעיהו לשמואל], בימינו אין חוששין לכך.

ובבית יוסף (תכ"ה) כתב וזלה"ק: וראש חדש שחל להיות באחד בשבת מפטירין בשבת שלפניו ויאמר לו יהונתן. פשוט בפרק בני העיר (מגילה לא ע"א). וכשראש חדש ב' ימים שבת ויום ראשון, יש שהיו רוצים לומר דכיון דיום שני עיקר, מפטירין מחר חודש ולא השמים כסאי. ומורי חמי הרב רבינו יצחק סבע ז"ל טען עליהם ממה שכתב רבינו [הטור] בסמוך, ומפטיר השמים כסאי ואפילו ראש חודש אלול שחל להיות בשבת [עכ"ל הטור]. והדבר ידוע שלעולם ראש חודש אלול שני ימים, ועל כרחך כשחל להיות בשבת, הוא ביום ראשון משני ימי ראש חודש, דביום שני אי אפשר [שיהיה בשבת, הסיבה] דא"כ אתי ראש השנה ביום ראשון, וקיי"ל לא אד"ו ראש, וקאמר [הטור] דמפטיר השמים כסאי, וזו היא ראיה שאין עליה תשובה! וכן נוהגין להפטיר השמים כסאי. ואחר שגמרו הפטרת השמים כסאי, אומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת ויאמר לו יהונתן, לזכר שמחר ג"כ הוא ראש חדש. ואף על גב דקיי"ל (מגילה כ"ד ע"א) דאין מדלגין מנביא לנביא, כבר כתב בעל תרומת הדשן (סימן כ') ליישב המנהג. ובסימן קמ"ד [הלכות קריאת ספר תורה] (ד"ה מדלגין) כתבתי בשם הרב מנוח דכיון דהנך קראי קרינן להו על פה, לא שמיה דילוג. עכ"ל הבית יוסף. [בביאור הטור. שיטתו עצמו פסקה בשו"ע שקוראים הפטרת עניה סוערה ].