לקט מדברי גדולי הדורות על הפטרת השבוע

ישעיהו מ' (א'-כ"ו) נַחֲמ֥וּ נַחֲמ֖וּ עַמִּ֑י יֹאמַ֖ר אֱלֹקֵיכֶֽם.

פתיחה[1]

את ג' נבואות הפורענות חתם ישעיהו בהפטרת חזון, ובו אנו פותחים וקוראים הפטרת נחמו ואת כל נבואות הנחמה. נפתח בדברי האבודרהם[2] (סדר הפרשיות) שחורז את כל ההפטרות וזלה"ק:

ואומר במדרש על דרך צחות, כי תקנו לומר בתחילת הפטרות הנחמות נחמו נחמו עמי, כלומר שהקב"ה אמר לנביאים נחמו נחמו עמי. על זה משיבה כנסת ישראל ותאמר ציון עזבני ה' [הפטרת עקב], כלומר איני מתפיסת מנחמת הנביאים, ואומר עורי עורי לבשי עוז זרוע ה' כימי קדם [ישעיהו נ"א ט']. ובמקומות [כמנהגנו, הפטרת ראה] שמפטירין במקום הפטרה זו עניה סוערה לא נוחמה, כלומר הנביאים חוזרין ואומרים לפני הקב"ה, הנה כנסת ישראל לא נתפיסה בתנחומין שלנו. על זה חוזר הקב"ה ואומר אנכי אנכי הוא מנחמכם [הפטרת שופטים]. ואומר עוד רני עקרה לא ילדה [הפטרת כי תצא] ואומר עוד קומי אורי כי בא אורך [וכבוד ה' עליך זרח, הפטרת כי תבוא]. על זה משיבה כנסת ישראל שוש אשיש בה' [הפטרת נצבים] כלומר, עתה יש לי לשוש ולשמוח, תגל נפשי באלקי כי הלבשני בגדי ישע [המשך הפסוק הנ"ל]. עכ"ל האבודרהם.

מוסר לאנשים שיסירו גאוותם

כָּל־גֶּיא֙ יִנָּשֵׂ֔א וְכָל־הַ֥ר וְגִבְעָ֖ה יִשְׁפָּ֑לוּ וְהָיָ֤ה הֶֽעָקֹב֙ לְמִישׁ֔וֹר וְהָרְכָסִ֖ים לְבִקְעָֽה. וְנִגְלָ֖ה כְּב֣וֹד ה' וְרָא֤וּ כָל־בָּשָׂר֙ יַחְדָּ֔ו כִּ֛י פִּ֥י ה' דִּבֵּֽר. מבאר הרב עזריאל נח קושלבסקי בספרו עין צופים (וילנא תרפ"ג):

הנה עם בני ישראל ילמדו את התורה להאנשים שנדמו בשפלות רוחם כבהמה בבקעה, כן רוחם יורדת למטה בהיותם שקועים בכל מיני תאוה וע"י למוד התורה ינשאו במעלתם ברוח בני אדם העולה למעלה בקודש ולפרוש את עצמם מן תועבותיהם ושקוציהם. וכל הר וגבעה ישפלו, ר"ל [רוצה לומר] האנשים בעלי ההשכלה אשר יעלו ברוחם רוח גבוה, רוח גאווה וגאון לדרוש ולחקור במופלא ובמכוסה מן השכל האנושי ויכחישו חו"ש לא' [חס ושלום לאלקים] ממעל, וגם המה אעפ"י שבעלי השכלה המה, בכל זאת לא השיגו את תכליתם הטוב להם למטרה בחיים, וצריך ג"כ ללמדם איך להשפיל את עצמם שיכירו את ערכם האנושי מבלי לעבור גבולם לחקור בגדולות ובנפלאות, ויכנעו את עצמם מפני חכמת האמת, חכמת התורה. ואז כאשר כל סוגי בני אדם, הן השפלים והן בני העליה יחד כולם יכירו את שם ה' ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר, יבואו לידי הכרה אמיתית להבדיל בין חכמת התורה הקדושה ובין חכמות של חול, וידעו כי חכמת התורה מה' היא נצחיית בכבוד ה' ואין להתערב אתה חכמות חצוניות. עכ"ל העין צופים.

יחוס 'אלקיכם' לישראל זו עצם הנחמה

בדרשות מהר"ם שיק (מתלמידיו הגדולים של החת"ם סופר זיע"א. דרוש קכ"ו) מבאר: ...מה שאנו אומרים בכל יום ויאמר דוד ברוך אתה ה' אלקי ישראל אבינו מעולם ועד עולם [ויברך דוד, פסוקי דזמרה. דברי הימים-א כ"ט י'] נראה הביאור אנו מאמינים ש'לא יטוש ה' עמו' (שמואל-א י"ב כ"ב) ואני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם (מלאכי ג' ו') ואחד ממופתי הדבר יש לומר הוא מה שמצינו ואמרו חז"ל (תנחומא תולדות ז') שאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם אולי יתקלקלו, שהבחירה חופשית. ועל זה יש לבחון הא דקרא שמו 'אלקי ישראל' אם היה אפשר שישראל יתקלקלו ויפסיקו מהיות גוי לפני ה', הלא אין הקב"ה מייחד שמו על דבר בלתי מתקיים, ועל כרחך מהא שקרא ה' עצמו 'אלקי ישראל' מוכח שה' יתברך לא יטוש עמו. וזה שאמר 'ברוך ה' אלקי ישראל' שזה אנו מברכין שקרית עצמך 'אלקי ישראל' ע"י זה מוכח ש'אבינו אתה מעולם ועד עולם'...

וזה שאמר כאן בהפטרה שקרא ה' יתברך לנו ע"י נביאיו נחמה בכפליים, אחת ממה שפירש לנו ע"י הנביאים, והשנית ע"י שקרא לעצמו אלקי ישראל. וזה שנאמר נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם, מה שאני נקראתי אלקיכם זה עצמו לכם נחמה...עכ"ל המהר"ם שיק זיע"א.

מה בין מבשרת ציון למבשרת ירושלים

עַ֣ל הַר־גָּבֹ֤הַּ עֲלִי־לָךְ֙ מְבַשֶּׂ֣רֶת צִיּ֔וֹן הָרִ֤ימִי בַכֹּ֙חַ֙ קוֹלֵ֔ךְ מְבַשֶּׂ֖רֶת יְרוּשָׁלִָ֑ם. הרב משה צבי נריה בספר מועדי הראי"ה (עמ' תפ"ב, מהדורת תש"מ) כותב: בשיחת קודש הסביר מרן הרב זצ"ל [הראי"ה]...מדוע פונה הנביא ואומר למבשרת ציון שתעלה על הר גבוה, ואילו למבשרת ירושלים הוא אומר רק הרימי בכח קולך? [תשובתו] ציון מסמלת את המלכות בישראל, וירושלים את הקדושה בישראל. והנה מבשרת ציון התנועה [הלאומית] השואפת להחזרת המלכות לישראל היא משמיעה את קולה בכח, שומעים את קולה מעל במות העולם, אבל איך [היא] מדברת? היא רק תובעת מעמד בשם זכות להגדרה עצמית של הלאומים, כמו כל הגויים המדברים על זכותם לעצמאות, לשלטון בארצם...היא עומדת עם כולם במישור הרגיל.

לעומת זאת מבשרת ירושלים, שהיא מדברת על החזרת הקדושה לישראל, על תקומת עיר הקודש והמקדש, היא עומדת על 'הר גבוה' היא עומדת במקום הנכון, דבריה ממקום קדוש יהלכון, היא מדברת בשם ה', אולם היא חלשה מדי, קולה אינו נשמע. היא כאילו יראה להרים את קולה. ולכן פונה הנביא למבשרת ציון ואומר: מדוע את עומדת אי שם למטה יחד עם עמים אחרים, ומדברת בשם הרעיונות הרגילים של הגוים, עלי על הר גבוה, דברי בשם ה', בשם הבטחות התורה, בשם חזון הנבואה! וחוזר ופונה ישעיהו הנביא אל מבשרת ירושלים ואומר לה, מבשרת ירושלים, מבשרת הקודש והמקדש, את אמנם עומדת במקום הנכון, את מדברת בשם ה', אבל אין שומעים את קולך, ועל כן הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים. עכ"ל הראי"ה.

יכולתו הבלתי מוגבלת של ה' יתברך הנלמדת מהטבע