פרשת ואתחנן תשע"ז שבת נחמו.

{כג}

וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:

 {כד}

אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ:

 {כה}

אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן:

 {כו}

וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה:

 {כז}

עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:

 {כח}

וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:

פסוקים אלו בעצם מאוד קשים להבנה מה בדיוק קרה כאן ומה בעצם משה רבינו רוצה. הרי זה היה ביום חייו האחרון והוא חי 120 שנה מיום ליום שזה המקסימום של החיים. האם הוא ביקש תוספת לחיים? זה לא יתכן. הוא הגיע למכסה המקסימלית. מה כל עניין המעבר?

המפרשים פירשו מה שפירשו וכמובן שוב שבעים פנים לתורה. אנו ננסה להסביר בהסבר שונה מכל ההסברים האחרים. נאלץ להיכנס לפנימיות התורה בשביל זה אבל לע"ד הסבר זה מניח את הדעת.

שימו לב למילה שחוזרת בווריאציות שונות אבל היא אותה מילה:

אעברה נא. ויתעבר ה' בי. לא תעבור. הוא יעבור (יהושע)

הרעיון הזה עלה מחזרה על אותה מילה ומזה שאחד הווריאציות מעיד על כולם. ויתעבר. מלשון עיבור.

כדי להבין במעט את העניין ולסבר את האוזן נגע על קצה המזלג בשערי קדושה של רבי חיים ויטאל. הרב חיים ויטל שקיבל מהאר"י הקדוש אומר שיש את עשר הספירות שזו אלוקות גמורה והיא לבושה במחצב הנשמות שזה בעצם המקור של נשמות בני אדם (והוא ממשיך שמחצב הנשמות מלובש במחצב המלאכים ולכן המלאכים יותר חיצוניים מהאדם ולכן ברמה רוחנית קטנה מהאדם).

יש עניין של עיבור והתיילדות כביכול אצל ישראל כל הפסוקים כמו בנים אתם לה' אלוקיכם וכדומה זה מרמז על כך. אז יש מצב שהאלוקות הגמורה של עשר הספירות "מתעברת" בצדיק . עד כאן ניתן להסביר ובואו ננסה לא לנסות להבין את הסודות העליונים הללו. אבל היינו חייבים לכתוב זאת לצורך הבנת הפרשה.

משה רבינו קודם אומר לה' אשר מי אל כמוך וכו' אתה יכול לעשות כל דבר. זאת השורה התחתונה של התפילה שלו.

איך הוא מתחיל? ה' אלוקים. ראה בפסוק. כך קוראים את זה אבל הכתיב זה שם אדנות ושם הויה עם ניקוד של אלוקים.

מה ה' עונה לו. ויתעבר ה' (הויה) בי למענכם ולא שמע אלי   .

מה בעצם קורה כאן?

משה ידע שהוא לא יכול להיכנס לארץ כי בני ישראל לא ראויים עדיין לגאולה השלמה שהייתה קוראת אם הוא היה נכנס. מיד היה נבנה בית המקדש ולא היה חרב לעולם. אבל הייתה כאן בעיה . אם הבית מקדש לא יחרב אז כשישראל יחטאו אז ה' ח"ו יכל לכלות אותם. אבל כשיש מצב של אפשרות החרבת בית המקדש אז במקום לכלות את ישראל ה כילה את חמתו בעצים ואבנים והחריב את בית המקדש.

אז אם משה יכנס לארץ כשישראל לא ראויים הוא רק יזיק להם!

נקפוץ כאן לרגע להפטרה נחמו נחמו עמי.

 {י}

הִנֵּה אֲדֹנָי יְהוִה בְּחָזָק יָבוֹא וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו:

 {יא}

כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא עָלוֹת יְנַהֵל:

 {יב}

מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם:

 {יג}

מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ יְהוָה וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ:

 {יד}

אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ וַיְלַמְּדֵהוּ בְּאֹרַח מִשְׁפָּט וַיְלַמְּדֵהוּ דַעַת וְדֶרֶךְ תְּבוּנוֹת יוֹדִיעֶנּוּ:

שימו לב : בתהליך לפני הגאולה תהיה הנהגה של ה' אלוקים! ובדיוק ככתבו כאן כשמשה ביקש ה' אלוקים אתה החילות וכו' אותו כתיב ואותו קרי.

ומכאן אנו רואים שהנהגת ה לקראת הגאולה חייבת להיות רחום בדין - ה אלוקים- אדנות הויה .

ושימו לב לעוד משהו שנחזור לזה בהמשך: הפסוקים מדברים על רועה. כבקרת רועה עדרו בזרועו יקבץ טלאים. מזכיר משהו? משה רעיה מהימנה.

עכשיו נוכל להסביר את הכל באור שונה לגמרי מהמקובל.

משה רבינו אומר לה' אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה.

תעבר בי את הפנימיות של ה אלוקים שזה מה שצריך כדי שאגאל את ישראל ואתה כבר תדאג לכך שהם יחזרו בתשובה ותעלה אותם לדרגה המתאימה כדי להיגאל הרי אתה יכול לעשות הכל. אז ה עונה לו: ויתעבר ה - הויה ולא אדנות הויה. ויתעבר ה בי למענכם. המהרח"ו בהמשך שם אומר שרק אחרי הפטירה אז יש עיבור של שם הויה בצדיק. אז ה אומר למשה: לא איני מעבר בך שם אדנות הויה שתוכל לגאולם עכשיו כי זה לא התוכנית שלי לעולם. אלא אתה תפטר מהעולם ואתעבר בך בהויה ב"ה. ורב לך. יש לך גדולה מזו שבבוא הזמן אתה תגאל את ישראל.

גואל ראשון הוא גואל אחרון.

נסביר גם את התימא הזה בלי נדר בהמשך.

וכעת תעלה על הר העברים הזה הר נבו שימו לב לשם הר העברים- מקום של עיבור כפי שכתבנו!

 וראה כי לא תעבור את הירדן  זה. תראה את כל מה שעתיד לקרות ואז תראה שמה שביקשת זה לא מה שיקרה בפועל אלא הכל ילך לפי התוכנית שלי. אגב זה וזה דבר קשה ביותר להבין כי אין לנו הכלים להבין- מה שהיה הוא שיהיה.

כל מה שעתיד לקרות כבר קרה. כי אצל הקב"ה אין זמן והוא לא רק יודע מה יקרה אלא מבחינתו זה כבר קרה. אז כשמשה רבינו ראה את העתיד לקרות זה היה סופי ולא יכול להשתנות כי זה כבר קרה.

ועניין יהושוע שיעבור את הירדן אולי גם אפשר לפרש שנשמת משה תתעבר ביהושוע לפחות באופן חלקי והוא יעביר את בני ישראל את הירדן לארץ.

עניין משה שיגאל בגאולה האחרונה  זה גם מופיע בזוהר הקדוש ובעוד מקומות. ההסבר לפי כל הנ"ל נראה לע"ד. הרי משה הוא נשמה כוללת משישים ריבוא ניצוצות של נשמות כל ישראל. וזה מה שצריך כדי לגאול ולהנהיג את ישראל.

גם בגאולה האחרונה חייבים נשמה כוללת כזאת ויש אחד כזה והוא משה. אבל מיד נקפוץ ונגיד שהמשיח הוא בן דוד! אלא נראה להגיד שנשמת משה תתעבר בתוך המשיח בשלמות וכך גם הוא ייהפך לנשמה כוללת כל ישראל וכן כשהוא יבנה את בית המקדש השלישי זה לא יחרב לעולם. במהרה בקרוב מיד.

אפשר להוסיף שעניין יעקב שעבר את מעבר יבק - שם קדוש היוצא מפסוק "יעננו ביום קוראינו" והוא העביר את כולם אבל נשאר לבדו ולא עבר ואז נאבק עם המלאך והכניעו וביקש ברכה אבל המלאך אמר שהברכה תבוא בעתיד שישתנה זמן לישראל כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל. וזה כנראה היסוד של עניין משה שלא עבר ושבעתיד ביום קוראינו שה יענה לנו ויגאלנו אז הוא יבוא ויגאל. ממש מיד בעה"י.