הנה הסתיימו להם ימי האבל והעצבות על חורבן בית המקדש ורבים רבים, קטנים וגדולים נמצאים בחופשה השנתית הגדולה שלהם, מי מהגן והבית ספר ומי מחיי העבודה. 

אם בימי זיכרון החורבן בהם עסקנו בבית המקדש ולכאורה בעניינים מאוד רוחניים ועליונים אנו "חוזרים" אל חיי המעשה השגרתיים היומיומיים. 

גם בפרשת השבוע, פרשת "ואתחנן", מסמן לנו משה כמה ראויים ומקיימים אנו בחיינו הקרובים לה' את חיי האמת והמעשה: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". יש שיאמרו שהדבקות בה' והקדושה הם דברים עליונים מהמציאות האנושית הרגילה ויש כאלה שיטענו שהדבקות האמיתית בה' תתקיים רק אחרי המוות כאשר הנשמה תעלה למעלה ותהיה קרוב לכיסא הכבוד ושכמובן מדובר מבחינתם בעניינים של כל יחיד ויחיד, והנה בא משה והופך את הקערה על פיה ואומר לנו את ההיפך הגמור. 

 אתם שדבקים בה', אתם אנשים חיים (ולא אנשים מתים), וכולכם (ולא יחיד ויחיד) חיים כך היום בהווה (ולא בעתיד לאחר המוות).

אור החיים בפירושו על הפסוק הזה מרחיב את משמעות החיים: "ושיעור כוונת דברי משה הוא ב ב' דרכים, א' הוא על זה הדרך מצד שאתם דבקים בה' אלוקיכם חיים אתם חיים..., ב' על זה הדרך טעם שזכיתם להידבק בה' אלוקיכם לפי שאתם חיים פירוש צדיקים שנשמרתם ממטעמי הרשע שהם בחינת המוות ובחרת בחיים ולשניהם נתכוון הכתוב" - אלוקים בעצמו נקרא "אלוקים חיים" ואנו מקבלים את כוחנו וחיינו ממנו מלמעלה למטה מכאן כפי שכותב אור החיים: "שהחיים נמשכים ממקור החיים" ולאור זה שאנו דבקים בחיים עצמם וחיים בהם ומלאים יומנו בעשייה, בקימה בבוקר, בפעילות, בתזוזה, בקיום תמידי וכל זה ההיפך ממציאות המוות שהיא אפס וכלום ולכן אנו חיים שפירושו צדיקים שנשמרים מהמוות ובוחרים אנו בחיים. 

אלה הם בדיוק הימים שעלינו להגביר את מה שכתוב בפרשה וזה מתחבר לחלוטין לחיים עצמם:"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

ימי האבל,עצבות,קטנים,גדולים,נמצאים,חופשה שנתית,הגן,הבית ספר,עבודה, דבקות,קדושה,