פרשתנו פרשת דברים תמיד נופלת לפני תשעה באב. יש למצוא אם כן הקשר בין פרשת השבוע לבין תשעה באב.

המתבונן בתוכחה של משה רואה שמשה מוכיח את בנ'''י בלשון רכה על חטא המרגלים. חטא המרגלים מקשרת אותנו ישירות לתשעה באב כדאיתא בגמ' סנהדרין קד:' "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא" (במדבר יד) .אמר רבה א"ר יוחנן אותו היום [הלילה] ליל ט' באב היה. אמר להן הקב"ה לישראל: אתם בכיתם בכיה של חנם ואני אקבע לכם בכיה לדורות.' שזאת הבכייה שאנו בוכים על חורבן שני בתי המקדש.

אמם המתבונן שם בגמ' רואה עוד מימרה שנראית תמוה:' " בכה תבכה בלילה" (איכה א) שתי בכיות הללו למה? אמר רבה אמר רבי יוחנן: אחד על מקדש ראשון ואחד על מקדש שני '.  מדוע בכו בנ''י שני בכיות באותה לילה ? הרי בכו רק פעם אחת בלילה ההוא במדבר. א''כ למה שני בכיות?

 המתבונן בפסוקים בפרשת השבוע רואה שלאחר שמשה מספר על מעשה  המעפילים ( קומץ של אנשים שעלו לא''י לפני ה 40 שנה נגד ציווי הקב''ה )  נאמר:" ותָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ, לִפְנֵי יְהוָה; וְלֹא-שָׁמַע יְהוָה בְּקֹלְכֶם, וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם" ( דברים א )  . מה זאת אומרת " ותשובו" שפירושו פעם נוספת. יש לומר שהכוונה לבכייה השנייה של ישראל עקב חטא המרגלים. הבכיה הראשונה כמו שמבואר בספר במדבר היה בכיה על עצם העובדה שיש בני ענקים בא''י והארץ לא טובה. והבכייה השנייה זה כבר בכיה על כך שבנ''י לא יזכו להיכנס לארץ ישראל וימותו במדבר. (  והבכייה הזאת הגיעה אחרי מות המעפילים שראו במוחש שאין להם אפשרות לעלות לא''י ) הבכיה הזאת היא הבכיה השניה שאליו התכוון מגילת איכה . אמנם יש עלינו להתבונן לעומקה של שני הבכיות הללו ומדוע הבכייה הראשונה היא על מקדש ראשון והשנייה על מקדש שני.

הגמ' ביומא דף ט כותבת:' מקדש ראשון מפני מה חרב?  מפני ג' דברים שהיו בו ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים. ובהמשך מביאה הגמ' (שם):' אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם.  ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות ע"ז גלוי עריות ושפיכות דמים'. מקדש ראשון נחרב עקב חטאים חיצוניים שהם עבודה זרה גילוי עריות וכו' – חטאים חיצוניים .לעומת בית שני , שנאת חינם –  חטא פנימי , הנמצא בתוך מחשבותיו של האדם ולא נראה מבחוץ. (  כמו שהגמ' בגיטין דף נה: ממחישה בסיפור אקמצא ובר קצמא שהמתבונן שם מבין שבר קמצא חשב שהוא באמת הוזמן למסיבה של בעל הבית ולא ידע שעדיין בעל הבית שונא אותו. זוהי שנאת חינם חטא פנימי בין האדם לבין קונו ולא חטא חיצוני (.

לאור הדברים האלו נוכל להבין היטב את הנאמר בגמ' סנהדרין גבי שני הבכיות שבכו בנ''י במדבר שהם שני הבכיות,  על מקדש ראשון ועל מקדש שני. הסברנו שהבכייה הראשונה נבעה מהפחד של אנשי הענקיים וכו' בכיה על החיצוניות ולכן נאמר :" ויבכו העם בלילה ההוא". אולם הבכייה השנייה שבכו על כך שאין להם סיכוי להיכנס לארץ , הייתה בכיה פנימית של צער ועליו נאמר: " ויבכו העם לפני ה' " שהבכייה הייתי בינם לבין קונם. וזה כוונת הגמרא בכיה ראשונה היה על מקדש ראשון שהיה חטא חיצוני - " ויבכו העם" והבכיה השניה היה על מקדש שני חטא הפנימי - " ותבכו לפני ה' " .

והדברים נפלאים עוד יותר באשר שרמוז כך גם בהפטרת פרשת השבוע. על הפסוק:" אִם־יִֽהְי֨וּ חֲטָאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ אִם־יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָ֖ע כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ" ( ישעיהו א)    ישנו ירושלמי בשבת פ''ט ה''ג : אִם־יִֽהְי֨וּ חֲטָאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ " זה בית ראשון "אִם־יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָ֖ע כַּצֶּ֥מֶר יִהְיֽוּ" זה בית שני.' וראית בספר ה'משך חכמה' שמסביר את ההבדל בין כ'שני' לבין ה'תולע'. ' שני' צבא האדום שלו  הוא רק אדום חיצוני בתוכו הוא לבן. לעומת ה'תולע' שמקבל את צבעו מהדם שבו ( תולעת אדומה). " "אם היו חטאיכם כשנים" - זה בית ראשון שהחטא היה חטא חיצוני כמו האדום של ה'שני' שהוא חיצוני , לעומת בית שני שהחטא היה פנימי דומה לתולע שהוא אדום גם מבפנים.