לתושבים היקרים שלום! 

השנה, חל תשעה באב בשבת ונדחה למוצאי שבת, לפיכך נביא לפניכם את קיצור ההלכות של צום תשעה באב שנדחה למוצאי שבת. 

א. תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, אין איסור כיבוס בשבוע שלפניו, וכן אין צריך להימנע מרחיצה בחמין, מאחר שלא חל בו תשעה באב. והוא הדין שמותר להסתפר, לנוהגים שלא להימנע אלא בשבוע שחל בו תשעה באב. אבל לנוהגים להימנע כבר מי"ז בתמוז, ברור שאסור: במוצאי שבת המקווה סגור וטבילת מצווה תדחה ליום ראשון. 

ב. אין אומרים בשבת צדקתך במנחה, כי נקרא מועד. מותר לאכול בשר ולשתות יין גם בסעודה שלישית שלאחר מנחה, שהיא סעודה המפסקת. ויש אומרים דמכל מקום לא ישב אז בסעודת חברים. אבל מותר לאכול עם בני ביתו, ויכול לברך בזימון. וצריך להפסיק מבעוד יום (35:19 ) כי בזמן בין השמשות אסור לאכול ולשתות, וכן שאר דברים האסורים בתשעה באב. ואין פושטים בגדי שבת מבעוד יום, עד בין השמשות. ואחרי צאת הכוכבים, הולכים לבית־הכנסת במנעל המותר בתשעה באב: ולכן ראוי לקבוע תפילת ערבית של תשעה באב מאוחר יותר (בסביבות שעה: 20:45 .) 

ג. אומרים הבדלה בחונן הדעת, אבל אין מבדילים על הכוס. ומברך בורא מאורי האש קודם קריאת איכה, אבל לא על הבשמים. ובמוצאי תשעה באב מבדילים על הכוס, אבל אין לברך על הבשמים, ולא על הנר, אפילו אם לא בירך עליו במוצאי שבת. ויזהיר לבני ביתו, שלא יעשו מלאכה במוצאי שבת עד שיאמרו ברוך המבדיל בין קודש לחול, בלא שם ומלכות. ואם שכח מלהבדיל בתפילה, אינו צריך לחזור, שהרי יבדיל במוצאי תשעה באב על הכוס. ולא יטעם קודם. ואם צריך לעשות מלאכה, יאמר תחילה ברוך המבדיל בין קודש לחול, בלא שם ומלכות. והקטנים אוכלים ושותים אעפ"י שלא הבדילו: 

ד. ט' באב אסור בלילה וביום כיום הכיפורים בחמישה עינויים שהם: אכילה, שתיה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. במנחה יושבים בבית הכנסת על כיסאות, ומחזירים הפרוכת למקומה ואין רשאים לשבת על הקרקע. בתפילת ערבית יושבים על הקרקע, מתפללים ערבית, אומרים קינות, מכבים אורות ומכריזין: השנה היא 1950 (ויש סוברים: 1948) לחורבן בית המקדש שיבנה במהרה בימנו אמן. 

ה. נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו, ויכול להעביר את הלכלוך מעיניו כשידיו רטובות. בברכת השחר מדלג ברכת "שעשה לי כל צרכי". יש נוהגים שלא להתעטף בטלית ולא להניח תפילין בשחרית (אלא במנחה). יש נוהגים לומר האזינו במקום שירת הים ועדיף שלא לשנות. מנהגנו שאין הכוהנים נושאים את כפיהם בשחרית אלא במנחה. 

ו. קידוש לבנה - נוהגים לדחות את קידוש הלבנה עד לאחר הצום, מפני שצריך לאומרו בשמחה, ובתשעת הימים ממעטים בשמחה. ויש שאמרו שעדיף לדחותו יותר, אולם מנגד יש שהסבירו שאדרבה נכון לומר קידוש לבנה במוצאי תשעה באב, כי יש אז קצת שמחה על משיח בן דוד שנולד בט' באב, ומלכות דוד נמשלה ללבנה. וכן, הוא סימן לגאולת ישראל שגם הם עתידים להתחדש כלבנה. 

בברכה לגאולה השלימה במהרה בימנו הרב עמוס שושן