עם השתנות העיתים, דומה כי העולם הרחב הצטמצם במידת מה. אם בעבר יציאה מן הארץ לארץ אחרת הצריכה הכנות מרובות ולאחר מכן גם מסע מפרך, כיום – לא כך הוא. כיום, כל מה שאדם צריך לעשות על מנת לצאת לחו"ל אלה הם שני דברים ולא יותר. הדבר הראשון הינו הנפקת דרכון בר תוקף. הדבר השני הינו רכישת כרטיס טיסה. בזמנים אלה, אם כן, חשוב מתמיד לדעת מה אומרת ההלכה בעניין זה, דהיינו טיסות לחו"ל. ובפרט, מה אומרת על כך ההלכה, כאשר עסקינן בטיסות למטרות כגון עסקים (ואולי נגדיר זאת כפרנסה) או לצרכי נופש והתרגעות.

טיסות לזמן קצוב – הנטייה היא להקל

לגבי יציאה לחו"ל, שכיום נעשית בעיקר בדרך האוויר (בטיסה) ניתן לציין שתי דעות הלכתיות. הדעה הראשונה היא שלילה מלאה. הדעה השנייה הינה הקלה, דהיינו זה ניתן. אך חשוב לציין כי כאשר על הפרק עומדת חופשה בחו"ל או צרכי פרנסה, קיים הבדל גדול בין היציאה מגבולות הארץ לזמן ארוך לבין יציאה לפרק זמן קצר.

נסביר במה הדברים אמורים: הפוסקים ששקלו בעבר את הרעיון של יציאה מגבולות הארץ אל מחוצה לה ידעו כי נסיעה לחוצה לארץ היא נסיעה ארוכה, לכל הפחות חודשים ארוכים ובדרך כלל שנה לפחות או יותר. נסיעה לפרק זמן קצר לא הייתה מקובלת כלל וכל הרעיון של חופשה בחו"ל לא עמד כל כך על הפרק. יציאה לחו"ל נועדה למשל לצורך השלמות ולימודים אצל גדולי הרבנים שישבו אז בגלות. יצאה לחו"ל נועדה לעיתים לצורך מציאת כלה או על מנת להינצל ממש מפורענות כדוגמת רעב כבד ששרר בארץ בתקופות מסוימות.

כיום, כאשר מרבית היוצאים לחו"ל יודעים בדיוק מתי הם יוצאים ומתי הם חוזרים, כאשר הטיסה היא בצורה של "כרטיס הלוך ושוב" הנטייה הרווחת על פי הלכה היא להקל, דהיינו להתיר את הנסיעה. תמיכה נוספת להלכה זו באה בדמות הסיכון הנמוך הכרוך בנסיעה לחו"ל, לחופשה או לעסקים ופרנסה. הנסיעות בעולם כיום בטוחות בדרך כלל וגם ניתן לשמור על קשר ישיר בין הנוסע לבין קרוביו ומכיריו אשר בארץ. בתנאים אלה, היתר הנסיעה מקובל ביותר.

גם בחופשה עובדים את השם יתברך

עוד ראשוני הפוסקים קבעו כי יציאה לחו"ל מגבולות הארץ אמנם איננה רצויה, אבל כאשר אדם זקוק לפרנסה המצויה בחו"ל, יש להתיר זאת. גם הצלת ממונו של אדם, כאשר לצורך כך יש לנסוע הרחק יש להתיר והמקלים תמכו בכל יציאה שיש עימה רווחה כלכלית לנוסע ולבני משפחתו.

ראוי לציין כי בעניין חופשה בחו"ל קבעו פוסקים רבים בימינו גישה מקלה מן הטעם הבא. כאשר היציאה לחופשה מעבר לים נועדה לתכלית ברורה, כאשר האדם מוצא בכך תועלת וברכה, החופשה והטיסה מותרים בהחלט. בעת יציאה לחו"ל, לאחר הטיסה והנחיתה, אדם יכול בהחלט להתברך ממעשה הבריאה ומיופה בראותו אתרים יפים ומיוחדים המצויים בעולם. כאשר בזמן חופשה זוכרים להביט פנימה ולחפש דברים שאפשר לתקן, כאשר מפיקים איזו שהיא תועלת פנימית מן הנסיעה, כאשר אפילו ביקור במוזיאון יכול ללמדנו על מעשיו היפים של אלוקים שברך את האדם בחוכמה ובבינה, ניתן בהחלט להתיר את הטיסה ואת הנסיעה.