בס"ד

בהסכמת הרב עמוס שושן - רב רכס ישובי פורייה

נכתב על ידי גיל פרידמן

התשע"ח

"וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה" (בראשית ג', יח')

יש לתמוה, מדוע פירות העץ רובם ככולם מתוקים וערבים לחיך, ואילו פירות האדמה רובם בעלי טעם עדין, לעיתים תפל, וברובם אינם מתוקים כלל? והסבר לכך בפרשת בראשית כדלהלן.

 

בדוק ראה, כי בבראשית פרק ב' נברא האדם על דעת שיאכל מן העץ בלבד, ולא פירות האדמה, שנאמר: "וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ: וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר:  מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל" (בראשית ב', טו'-טז')

 

ובדוק עוד וראה, כי בבראשית פרק ג' הקדוש ברוך הוא מודיע לאדם שיאכל גם מפרי האדמה, עשב השדה, שנאמר:  "וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ... וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה" (בראשית ג', יז'-יח')

 

תן דעתך על כך שאמירת עליון לאדם "וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה" באה כחלק מהקללה, לאחר החטא. ונלמד מזה, שאכילת פירות האדמה זוהי חלק מהקללה. ודע מכאן, שזוהי הסיבה מדוע פירות האדמה טעימים פחות מפירות העץ, ובכל זאת הכרחיים הרבה יותר לבריאותו של האדם. לפי ששורשם בקללת אדם הראשון.

 

ואם תתמה על כך שנאמר כבר בטרם החטא: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע... לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה" (שם א' כט'), הרי התשובה היא, שבידוע שבפרק א' קיצור מאורעות הבריאה כולם, כולל אירועים מלאחר החטא. שבידוע שחטא האדם הראשון ביום שישי היה, והמקרא בבראשית פרק א' מגיע עד יום שבת וכולל את השבת עצמה. ולפיכך היתר אכילת עשב שבפרק א', לאחר החטא נאמר, כפי שמפורט בפרקים ב' ו-ג' כפי שנתבאר לעיל.

לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין

לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה