לקט מביאור הנצי"ב לתורה – פרשת בהר

כה,ב: ושבתה הארץ שבת לה': לשם מה הארץ צריכה לשבות? נצי"ב: "לא בשביל טובת הקרקע לנוח פעם אחת בשבע שנים, אלא בשביל דבר ה' ורצונו". במילים אחרות, ככה! כך רצה ה'. זה מלמדנו להכפיף עצמנו לה', שלא על מנת לזכות בכך להטבת הקרקע.

כה,י: יובל היא תהיה לכם: מהו לשון 'יובל'? נצי"ב: "מלשון הובלה ממקום למקום, ובאמת גם איל נקרא 'יובל', משום שהולך תמיד ממקום למקום", ומסבירים המהדירים קופרמן (לפי פירוש הרמב"ן): "בשנת היובל יש הובלה אדירה של אנשים מהכא להתם ומהתם להכא, אשר כל אחד חוזר אל אחוזתו". מכאן אולי נבין את המושג 'תנועת השחרור', שבשחרור מתנייעים מכאן לשם.

כה,כו: ואיש כי לא יהיה לו גואל, והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו: מה לומדים מכך שאיש משיג דרך לשחרורו? נצי"ב: "בא להורות לנו דרך מוסר, כי זה ש'לא יהיה לו גואל' – יבוא לידי כך שתשיג ידו, דמי שיש לו גואל והוא בוטח עליו – מסיר בטחונו מה', מה שאין כן אם אין לו על מי לסמוך, הרי הוא חוסה בו יתברך, וה' יודע חוסי בו, וממציא לפניו כדי גאולתו. וכתיב 'ואיש' ולא סתם 'ואם לא יהיה לו גואל', ללמדנו שגם הבוטח בה' מכל מקום צריך להיות 'איש', היודע את בוראו ומשתדל בתפילה ובקשה ממנו יתברך". בקיצור – קווה אל ה' חזק, ואז תראה ישועות, תמיד, בכל עניין.

כה,לג: ואשר יגאל מן הלוויים, ויצא ... ביובל: מדוע לשון 'יגאל' ולא 'יקנה'? נצי"ב: "אחוזת הלוויים מתחילה נפלה לשבטים, וה' ציווה ליתן מחלקם ללוויים (במדבר לה), וסלקא דעתך דאם אחד מאותו שבט קנה מן הלוויים לא ייצא ביובל, שאינו אלא כמו גאולה לאחוזת השבט, משום הכי כתיב 'ואשר יגאל', דאפילו לא יקנה אלא יגאל, היינו אותו השבט, מכל מקום 'ויצא'". אי אפשר להפר דבר ה' לתת ללוויים אחוזה ולקחתה חזרה לשבט, אלא יש לתת להם לנצח, ואז יחזור ביובל.