חג הפסח דורש הכנות רבות. אך ההכנות הפיזיות, חשובות ונחוצות ככל שתהיינה, אינן מהוות את כל ההכנות שנדרשות כדי לציין את הפסח כיאות. אדם צריך להכין את עצמו גם מבחינה רגשית ונפשית.

אחד הלקחים שאנחנו למדים מההכנות לחג פסח הוא - שכמות זעירה של חמץ, פירור אחד, די בה כדי להפוך את המזון לאסור לאכילה בפסח.

אז באמת – מה העניין של הפרורים, ואיך זה מכין אותנו לקלוט את הקדושה העליונה שבליל הסדר?!

ר' שלמה קרליבך ז"ל כתב על כך רעיון עמוק: העולם מלא גדולה אלוקית -  כל פרח, כל זריחה מלאת התחדשות וכל שקיעה מלאת הוד מגלים את היופי והטוב האלוקי. משפחה, חברים, הכול כל כך נפלא לא צריך לחפש את העוצמות ואת הטוב - העולם מלא מהם!

הבעיה היא שיש משהו קטן, איזה פירור, שעומד ביני לבין כל היופי הזה ומפריע לי ליהנות ממנו! לפעמיים רק דבר אחד קטנטן לא נותן לי את החופש לחייך בפה מלא ולשאוף מלא ריאות מכל הטוב שישנו. לפעמיים פירור אחד יכול להרוס חיים שלמים. פירור אחד, אם ננקה אותו את הפירור הזה, לפתע פתאום יהיה לנו כל כך נפלא, כל כך נהדר, ואז ניווכח שכל הטוב הזה היה ולא ראינו אותו - בגלל הפירור. את הפירור הזה אנחנו מחפשים...

רוב האנשים מתגרשים בגלל פירורים, אירועים קטנים שהצטברו כי לא ניקו אותם, רוב היחסים בין הורים וילדים נפגעים בגלל פירורים, והעבודה... והחברים... והכול בגלל פירור...

"פירור קטן" - מילה טיפשית אחת, אמירה אחת שלא במקומה, יכולה להרוס יחסים שנמשכו חיים שלמים. לעומת זאת, "פירור קטן" - מעשה קטן של נתינה יכול לשנות חיים של אדם, גם של הנותן וגם של המקבל.

בבואנו לברך את ברכת ביעור החמץ, מלבד פרורי החמץ הפיזיים, נכוון גם על "פרורי החמץ" שנמצאים בתוכנו ושמפריעים לנו ליהנות מכל היופי והטוב האלוקי - "כָּל חָמֵץ וּשְׂאֹר שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּרְשׁוּתִי שֶׁרְאִיתִיו וְשֶׁלֹּא רְאִיתִיו, שֶׁבִּעַרְתִּיו וְשֶׁלֹּא בִּעַרְתִּיו, יִתְבַּטֵּל וְיִהְיֶה כַּעֲפַר הָאָרֶץ".

הרב גור גלון – מתוך האתר: "ישיבת הר ברכה" - http://yhb.org.il/?p=219

הרב דב בערל וויין - מתוך האתר: "ישיבה" - www.yeshiva.org.il