סיפורים ותורות על חג הפסח – מרבי שלמה מרדומסק זצ"ל[1]

הכנה לליל הסדר בתפילות על הכלל

כיצד היה מתכונן למצוות הסדר? דרכו בקודש היה לומר קודם הסדר תפילות ובקשות שונות, והיה אומר 'רבונו של עולם, הושיעה נא שכל החולאים יתרפאו רפואה שלמה, וכל בעלי המומים יתרפאו, וכל עמך בית ישראל הצריכים פרנסה יתברכו בפרנסה ובהשפעות טובות, וכל הרשעים יחזרו בתשובה שלמה, וכל הנשמות הצריכים תיקון יהיה להם תיקון ויהיה להם עליה', וכדומה מאלו תפילות.

וכךהיתה דרכו בקודש תמיד לברך את ישראל בברכות טובות וישועות, בני חיי ומזוני. ואמרשצדיק צריך שיראה להשפיע בברכותיו השפעות טובות הצריכים לבני אדם בעולם השפל הזה,פרנסה וכדומה (עד כאן דבריו). וכן אמר עליו האדמו"ר רבי חיים מצאנז זצ"לשנתנו בידו [של רבי שלמה מרדומסק] מפתחות פרנסה. וכן הוא מפורסם בין החסידים שבעניני פרנסה הוא היה משפיע גדול. ופעם אחת היה מתרעם על הצדיקים שהמה בעולם העליון,שבבואם לגן עדן וטוב להם, המה שוכחים אותנו שאנו צריכים לישועה.

וכך היה מקיים בעצמו, כמו שסיפר ישיש אחד ששמע מהרב רבי שלמה את התורה הנ"ל (ש"העיקר להשפיע לבנ"י השפעות טובות... שצריך בעל כרחך להחזיק את ישראל ולהשפיע להם כל טוב, למען יוכלו להתקיים עד ביאת המשיח". תפארת שלמה, פסח). אחרי שאמר רבי שלמה את התורה הזו בהתלהבות עצומה, היה מתפלל בעצמו על כלל ישראל, שיהיה להם פרנסה וכל טוב.

"שאינו יודע לשאול"

כך פירש רבי שלמה על דברי ההגדה "ושאינו יודע לשאול את פתח לו". רצונו לומר מי שאינו יודע לשאול ולהתפלל על עצמו, דאין עני אלא בדעת. הנה צריך לעורר עליו הארה מלמעלה, שירחמוהו מן השמים (תפארת שלמה, רמזי פסח).

יש להוסיף שבאמת, הכי הרבה יש להתפלל על מי שאינו מתפלל על עצמו, מי שאינו יודע את חשיבותה של התפילה. רבים מאחינו אמנם באים לליל הסדר אך אינם יודעים מהי היהדות באמת, מהי עבודת ה' מעומקא דליבא. עליהם הכי הרבה יש להתפלל בליל הסדר, בלילה של הניסים, שה'יתברך יפתח להם פתח ויוציאם ממיצר ומאפילה לאורה.

כך היה מפרש הרב רבי שלמה את הגמרא (ברכות ז.) בענין רבי ישמעאל בן אלישע שנכנס להקטיר קטורת, "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך", הפירוש הוא, שלא יהא קלה בעיניך לברך את ישראל ב'ברכת הדיוט'- ברכה שהדיוט צריך, דהיינו בני אדם קרוצי חומר שצריכים פרנסה. והראיה, ש"נענע לי בראשו" דהיינו שאין להתבייש בבקשנו בקשות גשמיות כאלו אלא זוהי תפילה המקובלת והטובה בעיני ה' יתברך.

"מה נשתנה"

פעםאחת בא אל הרב רבי שלמה חסיד אחד שהיה צריך להיוושע בזרע של קיימא. החסיד בא לחגהפסח בחושבו שכיון שאז הוא זמן ישועה, יוכל גם הוא להיוושע. אלא שהיה מנהגו של רבישלמה שלא להניח לשום חסיד להיות עמו בסדר שלו, ובערב פסח גירש את כל החסידים שבאואליו ונתן צו שיסעו לביתם. החסיד הנ"ל ירא מאוד מזה, וכל אותו יום, ערב פסח,לא התראה לפני הרבי רבי שלמה. רק לפני ליל הסדר הטמין את עצמו מאחורי הדלת ועמד שם בפחד גדול ועצמותיו דא לדא נקשן. פני תחילת הסדר ראה אותו הרבי רבי שלמה וקראו אליו והושיבו אצלו לשולחן. קודם שהגיעו אל "מה נשתנה" אמר לחסיד שיקרא את ההגדה, וקרא החסיד "וכאן הבן שואל...". אמר לו הרב רבי שלמה: 'דאקעננסטו דער אויסבעטין אזיהן' [כאן אתה יכול לבקש ולפעול שתזכה לבן. כי "כאן הבן שואל" היינו כאן המקום לשאול ולבקש בן], וכן היה שהחסיד הלז בא לשנה האחרת ובישר להרבי רבי שלמה שנולד לו בן זכר.

סגולת לימוד הלכות הפסח

פעם אחת ביקש ממנו הרב הגאון הצדיק רבי ישראל יצחק שהיה אב בית דין פלאוונה שיברך אותו שלא יהיה לו ח"ו שאלת חמץ בפסח [היינו שלא ישאלוהו בעירו שאלות שיצטרך להכריע בהם בעניני חמץ]. השיבו הרב רבי שלמה: אני אומר לכבוד תורתו סגולה שלא יהיה לוח"ו שאלה בפסח, והוא, שילמד קודם הפסח הלכות פסח בעיון היטב ויהיה בקי בו.וזהו סגולה שלא יהיה לו שום שאלה [של חמץ] בפסח. והוסיף ואמר שטעם הדבר הוא, כיה'שולחן ערוך' בא לפני ה' יתברך במרום ועומד וצווח: מדוע לא עוסקים בי, עשו אותיתורה ואין לומדים אותי. ומחמת צווחה זו מגלגלין במרום שיהיה לרב שאלות, ובעל כורחויהיה מוכרח ללמוד בשו"ע כדי שידע לפסוק בשאלות. אבל אם לומדים היטב מקודםלחג, אזי אין השו"ע מתרעם על הרב ואין צורך שיבואו לו שאלות.

השתאהכא, לשנה הבאה בארעא דישראל – ביאור מעלת ארץ ישראל

הנה עתה בזמן הגלות אנו נחשבים בבחינת עבדים למקום ברוך הוא, מחמת שאין לנו התגלות אור אהבת ה' יתברך על עמו. כי בהתגלות אורו על עמו, יימשך לבבנו אליו לעובדו מתוך אהבה ותשוקה, בעריבות נעימות עבודת ה' יתברך. ובימינו אנו נחשבים על פי הרוב כעבד הנוטל פרס מרבו. ועל זה כבר הזהיר התנא: אל תהיו כעבדים... [דהיינו שאין לנו להסכים למצב הגלות לעובדו כעבדים, אלא עלינו לרצות בכל מאודנו את מצב העתיד לבוא].אבל לעתיד לבוא, כאשר יתגלה מהרה כבוד מלכותו וראו כל בשר כי פי ה' דיבר, אז נעבדנו בבחינת בן... וזהו הנקרא 'בן' חורין (על פי תפארת שלמה, רמזי פסח,בתחילתו).

יהי רצון שנזכה להיות מוארים מגודל רוחו ועוצם נשמתו, ונזכה לעבוד את ה' יתברך בבחינת בנים בחילא יתיר, בהתגלות אור מלכותו יתברך על עמו בגאולה השלמה. אמן.