פעם בא יהודי אל האדמו"ר מקוצק, וביקש ברכה שהבן שלו ילמד. אמר לו האדמו"ר, אם אתה מבקש שהבן שלך ילמד, חזקה על הבן שלך שגם הוא יבוא לבקש ברכה שהבן שלו ילמד, כי גם הוא לא ילמד. אבל אם אתה תלמד והבן שלך יראה איך נראה בית יהודי, הוא ידע שכך צריך לעשות וגם הוא ילמד. אבל אם אתה רק בא לבקש ברכה שהוא ילמד, והבן רואה שאתה בא מהעבודה והולך לנוח, לקרוא עיתון ולא לומד, הוא יעשה אותו דבר. ולפי"ז מובן הפסוק "ושננתם לבניך ודברת בם", והרי היה צריך להיות כתוב "ודברו בם". אלא, אם אתה רוצה שבניך ישננו, אתה צריך לתת להם דוגמא אישית, שאתה בעצמך תלמד. אם לא, הסיכוי הוא שגם הבן שלך יגיע לבקש ברכה על הבן שלו שילמד.