בספר ‘ליקוטים מפרדס’ (שם) הביא את הידוע בשם האר”י הקדוש שכל אדם מקבל סך מילים שאותן ידבר במשך ימי חייו, וכשמסיים לדבר את הסך שהקציבו לו – נפטר מהעולם. בכך פירש ה’ליקוטים מפרדס’ את דברי המשנה באבות (פ”א מי”ז): “לא מצאתי לגוף טוב משתיקה” – העצה הטובה ביותר לאריכות ימים היא השתיקה. עוד פירש שם בכך את הכתוב (משלי כא כג): “שֹׁמר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמר מצָּרוֹת נַפְשׁוֹ” – השומר פיו שלא לדבר דברים בטלים, זוכה ששומר את נפשו מצרות, שלא ימות חלילה בקיצור ימים.