אוסרי לגפן עירו

הרב ישראל אריאל שליט"א

יעקב אומר בברכתו ליהודה (בראשית מט, י): 'לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים. אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירוֹ וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתוֹ'.

מסביר רש"י: 'ואונקלוס תרגם במלך המשיח: 'יסחר ישראל לקרתיה. עמא יבנון היכליה. יהון צדיקיא סחור סחור ליה. ועבדיה אורייתא באולפן עימיה'. גפן – הם ישראל. עירה – זו ירושלים. שורקה – אלו ישראל – ואנכי נטעתיך שורק, בני אתונו – יבנון היכליה – לשון שער האיתון ביחזקאל.

אונקלוס נמנה על הפשטנים שבתורה, ורש"י בעקבותיו מפרש, שבימות המשיח ייבנה בית המקדש השלישי בידי עם ישראל. ובתרגום עברי לאונקלוס: 'יסובב ויקיף עם ישראל את עירו של הקב"ה, ועם ישראל יבנו את היכלו'. דברי רש"י אלה חשובים מאד להבנת שיטתו של רש"י באשר לבנין המקדש בעתיד. כידוע, במסכת סוכה (מא, א) הביא רש"י דעה שמקדש העתיד יגלה ויבוא משמים, ואילו כאן לימדנו רש"י, שהסברא הפשוטה היא, שהמקדש יבנה בידי אדם וכדברי תרגום אונקלוס, ואילו מה שהובא בפירושו שם, לא הובא אלא כתירוץ על דרך הפלפול.

נמצא, לאור האמור, שיעקב אבינו בברכותיו מניח יסודות להקמת מקדש בישראל, הן מבחינת בנין הבית והמזבח בהר המוריה שבנחלת בנימין, והן מבחינת חלוקת התפקידים בין השבטים בעם ישראל, וכך באשר לתפקידו של עם ישראל בעת בנין הבית השלישי.

מן הראוי להוסיף, שבתלמוד ירושלמי מסכת מעשר שני (ה, ב) מצינו מאמר בגמרא בדבר בנין המקדש בטרם בוא משיח, שם מדובר בתקנה להעלות לירושלים את הענבים מכרם רבעי, כדי לעטר את שוקי ירושלים בפירות. וכדברי הגמרא שם: 'זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד, דכתיב: ודם ענב תשתה חמר'.

ומסיים בעל 'מראה הפנים', שהמלה 'ענבים' יש בה נוטריקון: עת נבנה בית - יבוא משיח.

שבת שלום