יח,יב-יג: ותצחק שרה ... אחרי בלותי היתה לי עדנה, ואדוני זקן ... האף אמנם אלד ואני זקנתי: האמנם שרה פקפקה בהבטחת ה'? הנצי"ב: "בראותה שהיא נעשית ילדה והיתה לה עדנה ... ואם כן התפלאה על מה ש'אדוני זקן', שלא ראתה באברהם שום שינוי על פניו מכאשר היה ... וכי אני אלד בעת זקנתי ... מאברהם שהוא כעת עוד זקן?". שרה התפלאה מכך שהיא תלד מאדם זקן, ולא מעצם לידתה הצפויה, שהרי ראתה ששבה להיות ילדה. ברצות ה', "אפילו מטאטא יורה" וצעירה יכולה להוליד מזקן.

יט,ב: וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי בָרְחוֹב נָלִין: מדוע הלמ"ד (במילה 'לא') בא בדגש, ומדוע לא נענו לבקשת לוט ללון אצלו? הנצי"ב: "דגוש בלמ"ד להורות על חוזק ההברה של 'לא', שענו אותו בזעף: 'לּא, כי ברחוב נלין' ... בשביל שלוט לא חש בדבר לתקן(את היחס הבוטה של אנשי סדום להכנסת אורחים), ורק באנשים הללו היה לו לחרפה אם ילינו ברחוב, על כן זעפו עליו". משימתם הייתה לא רק להחריב את סדום (סור מרע), אך גם לחנך את לוט לעשות טוב.

יט,יד: קומו צּאו מן המקום: מדוע הצדי"ק של 'צּאו' באה בדגש? הנצי"ב: "להורות על חוזק ההברה ... שהזהיר (לוט) בקול רעש ופחד מוות, אבל לא הועיל, 'ויהי כמצחק'". "הצליל עושה את המוסיקה". צריך להקשיב לטון ולהבין מה בעצם נאמר.

כא,ז: ותאמר (שרה) מי מילל לאברהם, היניקה בנים שרה: מדוע שרה משבחת את עצמה בהנקת בנים, הרי היה לה בן אחד בלבד? הנצי"ב: "היא לא שמעה משום אדם שבא אל השמחה שיאמר לאברהם 'היניקה בנים', היינו שתֵלֵד עוד, אלא משום שאינם מאמינים ... 'כי ילדתי בן לזקוניו' ולא 'לזקוניי' ... משום הכי מסתפקים וצוחקים בלבבם על זה". שרה מאמינה בה', בניגוד לאחרים. מעניין.

כא,יב: כל אשר תאמר אליך שרה – שמע בקולה: מדוע לא 'לקולה'? הנצי"ב: "משמעו שידקדק ויתבונן בדבריה". דיבור יש לו צליל וטון, ויש להאזין לקול, לא רק לתוכן.

כא,כג: אם תשקור לי ולניני ולנכדי: מהו 'נין' ומהו 'נכד'? הנצי"ב: "'נין' משמעו בן המנהיג מלכותו אחריו, והוא מלשון גדולה, כמו 'לפני שמש ינון שמו' (תהלים עב,יז), נון זה מלכות (מסכת מגילה י:), ובאשר לא היתה עיקר השבועה בשביל עצמו ובנו לבדו, אלא עיקר השבועה היתה בשביל כלל האומה והמלכות, על כן (גם) ביקש (אבימלך) עבור בנו יורש העצר, ו'לנכדי'  - שיהא יורש עצר". אם הבנתי נכון, הכוונה שמלכותו של אבימלך תמשך גם לבנו ולנכדו והלאה, ויובטח לו שלטונו גם בעת שאברהם יכבוש את כל הארץ.

כב,ב: ולך לך אל ארץ המוריה: מהו לשון 'לך לך'? הנצי"ב: "משמעו שלא יידע אדם מזה, אלא בעצמו, כדי שלא יתרבו מניעות בזה הדבר הנפלא". דיבור הכרחי בלבד יבטיח את ביצועה של כל המשימה.

שבת שלום, שבת של אמונה בה', נחרצות דיבור, שמיעת הקול והצלילים, שלטון יציב וחשאיות במשימות אישיות, ומזל טוב לאמי ליום הולדתה ה- 91 ולצאת ספרה בספרדית, ועוד מעט גם בגרמנית ובאיטלקית, אורן, בן וכו'.